Page 308 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 308

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫שח‬

        ‫‪-‬ב‪-‬‬

     ‫מת או גם חולה‬

‫שהבעל "מת"‪ ,‬כי זו אינה ראיה שהרי יתכן שהמשנה‬     ‫הפני יהושע תמה על שיטתו מכתובות (דף‬
‫כתבה את ההלכה במת בגלל שרק באופן כזה הגט‬         ‫ב' עמוד ב'); "מנא ליה לרבא הא [מהו המקור‬
‫אינו תקף בוודאות‪ ,‬אלא הוכחת הגמרא מיוסדת על‬      ‫לסברת רבא שאין אונס בגיטין]‪ ,‬אילימא [אם‬
‫כך שלא יתכן שהחידוש של המשנה הוא שאין גט‬         ‫נאמר שהמקור של רבא הוא] מהא דתנן (גיטין דף‬
‫לאחר מיתה‪ ,‬כי הרי הלכה זו כבר כתובה במשנה‬        ‫ע"ו עמוד ב') 'הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד‬
‫בתחילת פרק מי שאחזו (גיטין דף ע"ב עמוד א')‬       ‫שנים עשר חדש‪ ,‬ומת בתוך שנים עשר חדש‪ ,‬אינו‬
‫"זה גיטיך אם מתי‪ ,‬זה גיטיך מחולי זה‪ ,‬זה גיטיך‬    ‫גט'‪[ ,‬ומדייקת הגמרא] מת הוא דאינו גט‪ ,‬הא חלה‬
‫לאחר מיתה‪ ,‬לא אמר כלום"‪ ,‬ומאחר שחידוש זה‬         ‫הרי זה גט [מכך שהמשנה כתבה את ההלכה שהגט‬
‫שאין גט לאחר מיתה כבר התחדש שם במשנה‬             ‫אינו גט דוקא באופן שהבעל מת‪ ,‬שבאופן זה הגט‬
‫בתחילת הפרק אם כן בהכרח שעיקר החידוש של‬          ‫בטל כי אין גט לאחר מיתה‪ ,‬משמע שאם הבעל‬
‫המשנה הממוקמת לאחריה (בדף ע"ו עמוד ב') אינו‬      ‫עדין חי אלא שהוא נמנע מלהגיע בגלל שהוא חלה‬
‫הדין הנזכר במשנה שאם הבעל מת הגט אינו גט‪,‬‬        ‫והיה אנוס‪ ,‬באופן כזה הגט יהיה גט‪ ,‬הרי שגם כאשר‬
‫אלא עיקר חידוש המשנה הוא הדיוק המשתמע‬
‫מהמשנה שדוקא כאשר הבעל מת הגט אינו גט‪,‬‬              ‫התנאי התקיים רק מחמת אונס הגט יהיה גט]"‪.‬‬
‫אבל אם הבעל לא בא בגלל שהוא חלה הגט יהיה‬
                                                             ‫ספק או ודאי‬
       ‫גט‪ ,‬כי אין כח בטענת אונס לבטל את הגט‪.‬‬
                                                 ‫ותמה הפני יהושע שמכך שהמשנה כתבה את‬
‫ומאחר שעיקר חידוש המשנה הוא הדיוק‬                ‫ההלכה באופן שהבעל מת ולא כשהוא חלה אין כל‬
‫שכאשר הבעל לא בא מחמת חולי הגט יהיה גט‪,‬‬          ‫ראיה שאין אונס בגיטין‪ ,‬כי הרי יש חילוק מהותי‬
‫בהכרח שכונת המשנה היא שהגט יהיה תקף באופן‬        ‫בין גט שאינו תקף בגלל ההלכה שאין גט לאחר‬
‫ודאי‪ ,‬וכשיטת רבא שאין אונס בגיטין‪ ,‬כי אילו כונת‬  ‫מיתה‪ ,‬ובין גט שאינו תקף בגלל טענת אונס‪ ,‬גט‬
‫המשנה רק להורות שכאשר הבעל חלה הגט אינו‬          ‫שנכנס לתוקפו רק לאחר מיתת הבעל הגט בטל‬
‫מתבטל באופן ודאי‪ ,‬אך יתכן שתוקפו יהיה מוטל‬       ‫בתורת ודאי‪ ,‬ואילו גט שמתבטל בגלל טענת אונס‬
‫בספק‪ ,‬הרי בזה אין כל חידוש‪ ,‬כי הלכה זו נכונה הן‬  ‫אין זה אלא ספק גט‪ ,‬כי הרי יתכן שגם לולא האונס‬
‫אם אין כח בטענת אונס לבטל את הגט‪ ,‬והן אם יש‬      ‫הבעל לא היה מגיע‪ ,‬ולכן המשנה כתבה את ההלכה‬
‫כח בטענת אונס לבטל את הגט‪ ,‬כי לפי שני הצדדים‬     ‫באופן שהבעל מת כי אז הגט מתבטל בתורת ודאי‪.‬‬
‫הגט לא יתבטל באופן ודאי‪ ,‬כי אם אין כח לטענת‬
‫אונס לבטל את הגט ברור שהגט נותר בתוקפו‪ ,‬ואף‬                 ‫משנה מיותרת‬
‫אם יש כח לטענת אונס לבטל את הגט הרי הגט‬
‫מוטל בספק‪ ,‬ואם כן לא יתכן שחידוש המשנה‬           ‫מיישב הפני יהושע שאכן ראית הגמרא אינה‬
‫הוא שהגט אינו מתבטל באופן ודאי כי בזה אין‬        ‫מכך שהמשנה לא כתבה את ההלכה במקרה‬
                                                 ‫שהבעל "חלה" אלא כתבה את ההלכה באופן‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313