Page 311 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫איש‬ ‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬

‫‪-‬ג‪-‬‬

‫הנימוק לפסילת הגט‬

‫בפשיטות הנימוק לפסילת הגט היא הגישה הכללית שגם כאשר מתלוה לאונס רצון‬
‫הוי אונס‪ ,‬וכבר דנו בזה בהרחבה בשריג ב'‪ ,‬אלא שהן המלבושי יום טוב והן האור שמח‬
‫ביארו מסקנה זו כסברא יחודית בהקשר לישום ההתניה‪ ,‬והם ביארו זאת כל אחד בסגנון‬

‫שונה‪.‬‬

‫התנאי‪ ,‬והגט לא יהיה תקף‪ ,‬וכך גם כאשר הבעל‬ ‫קיום מרצון‬
‫התנה שהגט יהיה תקף רק אם הוא לא יבוא תוך‬
‫שנים עשר חדש‪ ,‬ומחמת אונס הוא לא הגיע‪ ,‬לא‬ ‫המלבושי יום טוב ביאר שהטעם להלכה‬
‫לזה היתה כוונתו‪ ,‬אלא כוונתו היתה שמימוש התנאי‬ ‫שכאשר הבעל התנה שהגט לא יהיה תקף אלא‬
‫יהיה מתוך החלטה רציונאלית כך שישום התנאי‬ ‫אם כן הוא לא יגיע בחזרה תוך פרק זמן מסוים‬
‫הוא רק אם הבעל לא הגיע מרצון‪ ,‬וממילא גם אם‬ ‫שהגט יהיה בטל גם אם התלוה לאונס רצון‪ ,‬בגלל‬
‫שההסתברות היא שכוונתו של הבעל היא שהגט‬
‫התלוה לאונס רצון אין בזה ישום של ההתניה‪.‬‬ ‫יהיה תקף רק אם הוא לא יגיע מרצון‪ ,‬אבל הוא לא‬
‫התכוין כלל לכך שהגט יהיה תקף אם הסיבה שהוא‬
‫החלטה מחודשת‬ ‫לא יגיע תהיה מחמת אונס‪ ,‬ולכן כל שהאונס מנע‬
‫ממנו להגיע הגט אינו גט‪ ,‬וזאת גם אם יתכן שאף‬
‫גם האור שמח (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה‬ ‫בלא האונס הוא לא היה מגיע‪ ,‬כי סוף דבר מאחר‬
‫י"ח) ביאר שהטעם שהגט אינו תקף גם אם התלוה‬ ‫והאונס מנע ממנו מלהגיע ממילא ההתניה לא‬
‫לאונס רצון הינה סברא יחודית בהקשר למשפטי‬
‫התנאים‪ ,‬והוא ביאר שההסתברות היא שכאשר‬ ‫מומשה‪.‬‬
‫הבעל מתנה את ישום הגט בכך שהוא לא יבוא עד‬
‫זמן מסוים‪ ,‬עיקר תכלית ההתניה היא שהגט יהיה‬ ‫הביאוהו אנסים‬
‫תקף רק אם הוא יחליט מחדש שהוא מעונין שהגט‬
‫יכנס לתוקפו‪ ,‬והחלטה זו צריכה להיות ניכרת מכך‬ ‫המלבושי יום טוב מדמה זאת לבעל שיתנה‬
‫שהוא יישם את ההתניה‪ ,‬ולכן מאחר ובפועל הוא‬ ‫שהגט יהיה גט רק אם הוא ילך למקום מסוים בתוך‬
‫נמנע מלהגיע בגלל האונס‪ ,‬ולא בגלל שהיתה לו‬ ‫שבוע‪ ,‬והוא אכן בתוך שבוע הגיע לאותו מקום‪,‬‬
‫הסכמה מחודשת שהגט יכנס לתוקפו‪ ,‬לכן למרות‬ ‫אלא שהוא לא הגיע לשם מרצון ומבחירה אלא‬
‫שיתכן שבסתר ליבו הוא מעונין בכינון הגט‪ ,‬אך אין‬ ‫אנסים כפו אותו ובניגוד לרצונו הם הוליכו אותו‬
‫די בזה בכדי להכשיר את הגט‪ ,‬אלא בכדי שהגט‬ ‫לאותו מקום‪ ,‬ברור שלא לזאת היתה כוונת הבעל‬
‫יכנס לתוקפו צריך שבישום התנאי תהיה ניכרת‬ ‫אלא הוא התכוין שהוא ילך לאותו מקום מתוך‬
‫החלטה מחודשת לתקף את הגט‪ ,‬ממילא באופן‬ ‫החלטה רציונאלית ולא שיוליכו אותו בכפיה‪ ,‬ולכן‬
‫כזה שכורח המציאות מנע ממנו להגיע אין בזה‬ ‫גם אם הוא באמת חפץ ללכת לשם‪ ,‬אך מאחר‬
‫ובפועל אנסים הוליכו אותו הליכה זו אינה מימוש‬
‫מימוש של ההתניה‪.‬‬