Page 314 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 314
משה 'ו גריש ' -ד הלע מתנת דיש
שאין גט לאחר מיתה ,כי הרי במקרה כזה גם אם חודש ,הגט אינו גט ,וממילא לאשה יהיה מעמד של
הבעל היה חי הגט לא היה תקף ,כי הרי התנאי מומש אלמנה ולא של גרושה ,ומאחר והיא אלמנה לכן
רק מחמת אונס ,וממילא לא שייך לומר שהמשנה אם הבעל מת ללא שהותיר זרע של קיימא האשה
כתבה את ההלכה באופן שהבעל מת "והיא גופא קא תזדקק ליבום או חליצה ,ומאידך מאחר והיא לא
משמע לן דאין גט לאחר מיתה" ,כי הרי במקרה כזה גרושה יהיה מותר לה להנשא לכהן הדיוט ,להלכה
הגט אינו גט אף ללא ההלכה שאין גט לאחר מיתה. זו יש היתכנות משני נימוקים ,א .התנאי התקים רק
בגלל אונס ,כי הרי הסיבה שהבעל לא הגיע אין זאת
או באונס או ברצון אלא בגלל שהוא מת ,ב .טעם נוסף שהגט אינו גט כי
"אין גט לאחר מיתה" ,וממילא מאחר ובתום השנים
הרמב"ן (כתובות דף ב' עמוד ב') התקשה בכך, עשר חודשים בעת שהגט אמור היה להכנס לתוקפו,
והוא תירץ שהמשנה עוסקת באופן שהבעל התנה הבעל כבר לא היה בין החיים לכן הגט אינו תקף]".
בפירוש שהגט יהיה תקף גם אם התנאי קויים
באונס ,כך שהסיבה שהגט אינו גט אינה בגלל [מדייקת הגמרא] "מת הוא דאינו גט ,הא חלה
שהבעל היה אנוס ,כי הרי במפורש הוא נתן תוקף הרי זה גט [מכך שהמשנה כתבה את ההלכה שהגט
לגט גם אם סיבת אי קיום התנאי תהיה מחמת אונס, אינו גט דוקא באופן שהבעל מת ,שאז מלבד האונס
אלא הסיבה שהגט אינו גט בגלל שכשהגט היה יש נימוק נוסף לפסול את הגט בגלל שאין גט לאחר
אמור להכנס לתוקפו הבעל כבר מת ואין גט לאחר מיתה ,משמע שאם הבעל עודנו חי אלא שהוא חלה
מיתה " -והיא גופא קא משמע לן דאין גט לאחר שאז הנימוק היחיד לפסול את הגט הוא בגלל האונס,
מיתה" ,וכתירוץ הרמב"ן תירצו גם הרא"ה הרשב"א במקרה כזה הגט יהיה גט ,ומזה מוכח שגם כאשר
התנאי התקיים רק מחמת אונס ,הגט יהיה גט ,ולכן
הריטב"א ועוד ראשונים. המשנה כתבה את ההלכה רק במקרה שהבעל מת,
כי אז הסיבה שהגט אינו גט אינה בגלל שהתנאי
באונס וברצון
קויים באונס אלא בגלל שאין גט לאחר מיתה]".
ותמה המלבושי יום טוב מדוע הראשונים
לא תירצו את קושיתם באופן פשוט יותר ,שהרי "ודלמא לעולם אימא לך חלה נמי אינו גט [הגמרא
המשנה סתמה וכתבה שאם הבעל מת בתוך שנים דוחה את הראיה ,כי יתכן שאכן הסיבה שהגט אינו
עשר חודש הגט אינו גט ,משמע שגם אם הבעל גט בגלל שהתנאי קויים באונס ,וממילא כן יהיה הדין
ימות ברגע האחרון לפני סיום השנים עשר חודש גם כאשר הבעל עודנו חי אלא שהוא לא הגיע בגלל
הגט לא יהיה גט ,והרי אם למשל הבעל התגורר שהוא היה חולה] ,והיא גופא קא משמע לן דאין גט
במרחק נסיעה של יממה מהמקום שהאשה נמצאת, לאחר מיתה [והסיבה שהמשנה כתבה את ההלכה
ולמרות שכבר הגיע היום האחרון שהבעל היה יכול באופן שהבעל מת ,כי רצו לחדש לנו גם את ההלכה
לממש את התנאי הוא החליט מרצון ומדעת להמנע
מלצאת לדרך וזאת למרות שהוא היה מודע לכך שאין גט לאחר מיתה]".
שמחמת כן הגט יהיה תקף ,כך שההחלטה לא לבטל
את הגט נבעה מרצון ומדעת ,ולמרות זאת סתמה טענת אונס
המשנה וכתבה שבכל אופן שהבעל מת לפני סיום
תירוץ הגמרא מוקשה מאד ,כי אם אכן יש טענת
אונס בגיטין ,אם כן אין מפסיקה זו כל בסיס להלכה