Page 318 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 318

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ד הלע‬                           ‫מתנת‬  ‫חיש‬

‫שהבעל מת ביממה האחרונה גם לא תהיה רלוונטית‬      ‫אונס בגיטין‪ ,‬ודחתה הגמרא "הא גופא קא משמע‬
‫הטענה שאין גט לאחר מיתה‪ ,‬וזאת מאחר שמהעת‬        ‫לן דאין גט לאחר מיתה"‪ ,‬שהסיבה שהמשנה כתבה‬
‫שהבעל לא היה יכול להגיע לאשה הרי זה כאילו‬       ‫את ההלכה באופן כזה בכדי לחדש לנו גם את הכלל‬
‫שהתנאי כבר קויים‪ ,‬כך שהגט כבר נכנס לתוקפו‬       ‫שאין גט לאחר מיתה‪ ,‬אבל אכן כן יהיה הדין גם‬
‫יממה לפני סיום שנים עשר חודש‪ ,‬וממילא גם אם‬
‫הבעל ימות ביממה האחרונה הגט יהיה תקף‪ ,‬כי הרי‬                           ‫בחלה כי יש אונס בגיטין‪.‬‬

     ‫בעת שהגט נכנס לתוקפו עדיין הבעל היה חי‪.‬‬    ‫והקשו הראשונים שאם אכן יש אונס בגיטין‪ ,‬אם‬
                                                ‫כן מאחר והתנאי התממש רק מחמת אונס ממילא‬
‫כך שאין אפשרות לבאר שחידוש המשנה שאין‬           ‫גם אם הבעל היה חי הגט לא היה תקף‪ ,‬ואם כן אין‬
‫גט לאחר מיתה הוא באופן שהבעל מת פחות מיממה‬      ‫כל בסיס ממשנה זו להלכה שאין גט לאחר מיתה‪ ,‬כי‬
‫לפני כלות שנים עשר חודש שהוא כבר לא היה יכול‬
‫להגיע לאשה‪ ,‬כי אדרבה באופן כזה הגט יהיה גט כי‬          ‫הרי גם אם הבעל היה חי הגט לא היה תקף‪.‬‬

                ‫הוא כבר נכנס לתוקפו בחיי הבעל‪.‬‬  ‫ותמה המלבושי יום טוב מדוע הראשונים לא‬
                                                ‫ביארו שההוכחה היא מהיום האחרון שמחמת המרחק‬
       ‫עד כלות שנים עשר חודש‬                    ‫הגיאוגרפי שביניהם הבעל כבר לא היה יכול להספיק‬
                                                ‫להגיע לאשה‪ ,‬כך שכבר בחיי הבעל הוא הסכים‬
‫אך חזר ותמה המלבושי יום טוב שלא משמע‬            ‫מרצון ומדעת שלא לממש את האפשרות לבטל את‬
‫כדבריו מהמשנה בגיטין (דף ע"ו עמוד ב') "הרי זה‬   ‫הגט ללא כל הכרח ואונס‪ ,‬והרי גם על אופן זה כתבה‬
‫גיטך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש‪ ,‬ומת‬     ‫המשנה שהגט לא יהיה גט‪ ,‬ובהכרח שהנימוק לכך‬
‫בתוך שנים עשר חודש אינו גט"‪ ,‬שמשמע מהמשנה‬       ‫הוא בגלל שבעת שהגט היה אמור להכנס לתוקפו‬
‫שבכל מקרה שהבעל מת לפני סיום השנים עשר‬
‫חודש הגט לא יהיה תקף‪ ,‬וזאת גם אם הוא ימות‬               ‫הבעל כבר לא היה חי‪ ,‬ואין גט לאחר מיתה‪.‬‬
‫ברגע האחרון לפני תום שנים עשר חודש‪ ,‬והרי‬
‫למתבאר גם אם הבעל מת בתוך שנים עשר חודש‬         ‫ומכך שהראשונים לא ביארו כן הוכיח המלבושי‬
‫הגט יהיה גט באם הוא מת בשעה שבגלל המרחק‬         ‫יום טוב שגם ביממה האחרונה יש טענת אונס‪ ,‬כי‬
‫הגיאוגרפי כבר לא היה לו שהות להגיע אל אשתו‪,‬‬     ‫למרות שהבעל לא התכוין להגיע לאשה‪ ,‬אך כיון‬
‫ובהכרח שגם כאשר הבעל כבר לא היה יכול להגיע‬      ‫שסוף דבר גם אם הוא היה רוצה הוא לא היה יכול‬
‫לאשה לפני סיום שנים עשר חודש גם באופן כזה‬       ‫להגיע‪ ,‬כי הרי הוא מת‪ ,‬ממילא יש כאן טענת אונס‪,‬‬
                                                ‫כי טענת אונס רלוונטית גם כאשר הצטרף לזה רצון‬
                 ‫הגט לא יהיה תקף עד תום הזמן‪.‬‬
                                                                                     ‫והסכמה‪.‬‬
‫אך צריך להבין מדוע אכן הגט לא יכנס לתוקפו‬
‫עד תום שנים עשר חודש‪ ,‬והרי כמבואר בתוספות‬            ‫הגט היה תקף כבר בחיי הבעל‬
‫(עבודה זרה דף ל"ו עמוד א' ד"ה לאלתר) מהעת‬
‫שהבעל כבר לא היה יכול להספיק להגיע לאשה הרי‬     ‫אמנם למתחדש מדברי התוספות בעבודה זרה‬
                                                ‫(דף ל"ז עמוד א' ד"ה לאלתר) יובן היטב מדוע‬
                 ‫זה כאילו שכבר התקיים התנאי‪.‬‬    ‫הראשונים לא היו יכולים לתרץ שחידוש המשנה‬
                                                ‫שאין גט לאחר מיתה רלוונטי באופן שהבעל מת‬
‫ובאותיות ג' ד' יובאו שתי האפשרויות שבהם‬         ‫ביממה האחרונה לפני כלות השנים עשר חודש‪ ,‬כי‬
               ‫ישב המלבושי יום טוב את התמיה‪.‬‬    ‫הרי למתבאר מדברי התוספות אדרבה באופן זה‬
   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323