Page 320 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 320

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ד הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫שכ‬

‫כי כאשר הבעל מגרש את אשתו ועושה תנאי שאם‬                      ‫שתי מעלות‬
‫הוא יבוא בתוך שלושים יום הגט לא יהיה גט‪ ,‬נכלל‬
‫בדבריו שני דברים‪ ,‬א‪ .‬שאם הוא יבוא עד שלושים‬      ‫אבל המלבושי יום טוב מחדש שבמקרה‬
‫יום הגט לא יהיה גט‪ ,‬וכדין גט עם התניה‪ ,‬ב‪ .‬אך‬     ‫כזה מאחר והגט לא היה בביתה של יהודית ביום‬
‫מלבד זאת‪ ,‬מאחר והבעל עיכב את האפקטיביות‬          ‫השלושים‪ ,‬ממילא יהודית לא תהיה מגורשת‪ ,‬כי‬
‫של הגט עד לאחר שלושים יום‪ ,‬אם כן נכלל בזה גם‬     ‫גט זה שניתן בהתניה שהוא יהיה תקף רק אם הבעל‬
                                                 ‫לא יבוא עד שלושים יום מלבד שיש בגט כזה תנאי‬
             ‫השהיה‪ ,‬והגט הינו גם כגט לאחר זמן‪.‬‬   ‫הוא משוייך גם לקטגוריה של גט שניתן בהשהיה‪,‬‬

‫הוי אומר שבגט שנתן חיים ליהודית ישנם שתי "מעלות"‪ ,‬שכן הינו גם גט עם התניה‪,‬‬
‫וגם גט לאחר זמן‪ ,‬ולכן מאחר והגט לא היה בביתה של יהודית ביום השלושים ממילא הגט‬
‫אינו גט‪ ,‬וכדין גט שניתן לאחר זמן שבכדי שהגט יהיה תקף צריכים שבבוא הזמן הגט יהיה‬

                                                                     ‫ברשותה של המתגרשת‪.‬‬

‫מלבד ההתניה הבעל גם קבע שהגט לא יהיה תקף‬                      ‫גט בהשהיה‬
‫עד שנים עשר חודש‪ ,‬וזאת ללא כל זיקה למימוש‬
‫ההתניה‪ ,‬אם כן גם אם הבעל כבר לא יכול להגיע‬       ‫על פי גישה זו נימק המלבושי יום טוב מדוע‬
‫הגט לא יהיה תקף עד כלות שנים עשר חודש‪ ,‬ולכן‬      ‫המגרש את אשתו בהתניה שהוא לא יבוא בתוך‬
‫אם הבעל ימות רגע לפני סיום שנים עשר חודש הגט‬     ‫שנים עשר חודש הגט יכנס לתוקפו רק בתום שנים‬
                                                 ‫עשר חודש‪ ,‬ללא כל התחשבות במרחק הגיאוגרפי‬
                                 ‫לא יהיה תקף‪.‬‬    ‫שביניהם‪ ,‬וזאת למרות שברגע שהבעל כבר לא היה‬
                                                 ‫יכול להספיק להגיע לאשה בתוך שנים עשר חודש‬
            ‫גט עם התניה‬                          ‫הרי זה כאילו שכבר קויים התנאי‪ ,‬וכמו שמוכח‬

‫אמנם כתב המלבושי יום טוב שהגאון רבי‬                      ‫מהתוספות (עבודה זרה דף ל"ז עמוד א')‪.‬‬
‫אברהם טקטין זצ"ל [מגדולי הדור בתקופת הגאון‬
‫רבי עקיבא איגר] בספרו פתח הבית (דיני התנאים‬      ‫וביאר המלבושי יום טוב שדברי התוספות‬
‫ענף ז') כתב שאמנם מצד הסברא היה נראה לומר‬        ‫רלוונטים רק לגבי גט עם התניה‪ ,‬שבכגון זאת מאחר‬
‫שהמגרש בהתניה אם לא באתי עד שנים עשר‬             ‫והגירושין כבר היו מידית בעת נתינת הגט‪ ,‬אלא‬
‫חודש נכלל בדבריו שתי "מעלות"‪ ,‬גט בהתניה‪ ,‬וגט‬     ‫שצריך להמתין לראות אם ההתניה תתממש‪ ,‬בזה‬
‫לאחר זמן‪ ,‬אך הוא הוכיח מדברי הראשונים לא‬         ‫אם הבעל מת וממילא הוא כבר לא יכול להגיע אם‬
‫כך‪ ,‬והוא ביאר שבהכרח שלמרות שהוא גם כלל‬          ‫כן מרגע זה ההתניה כבר אינה רלוונטית והאשה‬
‫בדבריו השהיה עד זמן פלוני‪ ,‬אך אין זאת אלא כחלק‬   ‫יכולה להנשא מידית‪ ,‬אבל גט שניתן בהשהיה עד‬
‫מההתניה ולא כקביעה נוספת נפרדת מההתניה‪,‬‬          ‫זמן מסוים‪ ,‬בזה כל שלא הגיע הזמן הגט אינו תקף‪,‬‬
‫ולכן גט זה נידון כגט עם התניה ולא כגט לאחר זמן‪.‬‬  ‫ומכיון שהתבאר שכאשר הבעל מתנה את ישום‬
                                                 ‫הגט בכך שהוא לא יבוא עד שנים עשר חודש‪ ,‬שבזה‬

‫ולדבריו יהודית תהיה מגורשת למרות שהגט לא היה בביתה בסוף השלושים יום‪ ,‬כדין‬
‫גט עם התניה שמבואר ברמב"ם (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה א' ‪ -‬ה') שאין צורך שהגט‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325