Page 316 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ד הלע‬ ‫מתנת‬ ‫זטש‬

‫אתרוג מהודר‪ ,‬שמעון נטל בשמחה את האתרוג של‬
‫בועז ונתן אותו לדוד‪.‬‬

‫האם שמעון נהג כשורה ?‬

‫הספק‬

‫מצד אחד הרי בועז איפשר לשמעון לעשות בארבעת המינים כרצונו רק כאשר‬
‫הוא יראה שהוא לא חוזר הביתה לחג‪ ,‬והרי החג עדין לא הגיע‪ ,‬אך יתכן שמאחר וכבר‬
‫ברור שבועז לא יגיע לחג ממילא החכם הרואה את הנולד מבין שההתניה של בועז כבר‬

‫יושמה‪ ,‬ומרגע זה הסט כבר שייך לשמעון‪ ,‬והוא רשאי לתת אותו לדוד ?‬

‫"ותיבעי לך לאלתר הוי גיטא דהא לא אתא‪ ,‬או‬ ‫לאלתר הוי גט‬
‫דלמא לאחר י"ב חודש דהא איקיים ליה תנאיה"‪,‬‬
‫מסתפקת הגמרא האם באופן שהבעל מת בתוך‬ ‫עבודה זרה (דף ל"ז עמוד א') "דתנן (גיטין דף ע"ו‬
‫שנים עשר חודש יהיה מותר לאשה להנשא מיד‪ ,‬כי‬ ‫עמוד ב') 'הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד‬
‫הרי ברור שהבעל כבר לא יגיע כי הרי הוא מת‪ ,‬או‬ ‫שנים עשר חודש‪ ,‬ומת בתוך שנים עשר חודש הוי גט'‪,‬‬
‫שגם בכגון זאת עליה להמתין עד כלות שנים עשר‬ ‫דהא איקיים ליה תנאי"‪ ,‬המגרש את אשתו בהתניה‬
‫חודש בכדי שהתנאי שהוא לא יבוא עד כלות הזמן‬ ‫שהוא לא יבוא עד כלות שנים עשר חודש‪ ,‬אלא‬
‫שהוא הוסיף שאם הוא אכן לא יבוא כבר מעכשיו‬
‫שנקבע יתממש בפועל]"‪.‬‬ ‫הגט יהיה בתוקף ולא רק לאחר שנים עשר חודש‪,‬‬
‫ההלכה היא שבמקרה כזה גם אם הבעל מת בתוך‬
‫התנאי קויים‬ ‫שנים עשר חודש הגט יהיה תקף‪ ,‬וזאת בגלל שהגט‬
‫כבר נכנס לתוקפו לאלתר מעת נתינתו בעוד שהבעל‬
‫בתוספות (ד"ה לאלתר) תמהו "ואם תאמר‬ ‫היה בין החיים‪ ,‬וזאת בשונה מהנותן גט בהתניה‬
‫פשיטא דלאלתר היא מותרת‪ ,‬דמיד שמת הרי התנאי‬ ‫שהוא לא יבוא עד שנים עשר חודש‪ ,‬והוא לא אמר‬
‫כמקוים דלא ישוב עוד לביתו‪ ,‬ויש לומר דמכל מקום‬ ‫שאם הוא לא יבוא הגט יהיה תקף מעכשיו‪ ,‬בכגון‬
‫מיבעי ליה אי גזרינן מת אטו לא מת"‪ ,‬התוספות‬ ‫זאת הגט אינו בתוקף עד כלות שנים עשר חודש‪,‬‬
‫מתקשים שמאחר ומהרגע שהבעל מת ברור‬ ‫וממילא באם בכלות שנים עשר חודש הבעל כבר‬
‫שהוא כבר לא יבוא‪ ,‬אם כן הרי זה כאילו שהתנאי‬ ‫מת הגט לא יהיה תקף כי אין גט לאחר מיתה‪ ,‬אמנם‬
‫כבר התקיים‪ ,‬ואם כן מדוע יש צד לגמרא שצריכים‬ ‫גם כאשר הבעל קבע שהגט יכנס לתוקפו מיד יהיה‬
‫להמתין עד כלות שנים עשר חודש‪ ,‬והרי התנאי כבר‬ ‫אסור לאשה להתחתן עד כלות שנים עשר חודש‪,‬‬
‫קויים‪ ,‬וביארו התוספות שאכן מעיקר הדין התנאי‬ ‫כי הרי אם הבעל יבוא לפני כלות שנים עשר הגט‬
‫כבר קויים והאשה מותרת‪ ,‬אלא שחכמים חששו‬ ‫יתבטל‪ ,‬ולכן על האשה להמתין מלהנשא עד כלות‬
‫שאנשים יטעו להתיר את האשה מידית גם כאשר‬
‫הבעל בחיים‪ ,‬ולכן יש צד לגמרא שגם כאשר הבעל‬ ‫שנים עשר חודש‪.‬‬

‫מת על האשה להמתין עד סוף שנים עשר חודש‪.‬‬