Page 310 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 310
משה 'ו גריש ' -ג הלע מתנת שי
מחמת חשש צנועות ופרוצות קבעו שאשה זו מדאורייתא לא להוי גט
תוכל להנשא]" ,מלשון הגמרא "דמדאורייתא
לא להוי גט" משמע שהגמרא קבעה כדבר ברור המלבושי יום טוב (משפטי התנאים סימן א')
שמעיקר הדין כאשר יש טענת אונס כנגד הגט, הוסיף להוכיח כן גם מלשון הגמרא (כתובות דף
הגט אינו גט ,הרי שהגמרא לא סברה שהגט הינו ג' עמוד א') "ומי איכא מידי דמדאורייתא לא להוי
ספק גט ,אלא ההכרעה היא ברורה שהגט אינו גט ומשום צנועות ומשום פרוצות שרינן אשת איש
לעלמא [היאך יתכן שגט שעל פי דין אינו גט ,כי
גט. הרי על פי דין יש טענת אונס בגיטין ,וחכמים
סיכום:
למדנו שנחלקו הפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב') וההפלאה (כתובות דף ג' עמוד
א') עם הבית יעקב (כתובות דף ב' עמוד ב') והגאון רבי חיים סולובייצ'יק (ברכת שמואל
כתובות סימן ד' ה' ונדרים סימן ט"ז) ועם החלקת יואב (דיני אונס ענף ב') המלבושי
יום טוב (משפטי התנאים סימן א') והאור שמח (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה י"ח)
בשאלה יסודית בסוגית אונס בגיטין.
הפני יהושע וההפלאה סבורים שגם אם טענת אונס מבטלת את הגט ,אך כל עוד
שיתכן שגם לולא האונס הבעל לא היה מגיע ,הגט יהיה מוטל בספק ,וזאת בגלל שאונס
שהצטרף אליו רצון אינו נחשב לאונס.
אמנם הבית יעקב והגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל ,החלקת יואב המלבושי יום
טוב והאור שמח ,סבורים שאם יש טענת אונס בגיטין באופן החלטי הגט אינו גט ,וזאת
מאחר ויש כאן טענת אונס ממילא אין כל משמעות לשאלה התאורטית האם לולא
האונס הבעל היה מגיע ,כי גם אילו הוא לא היה מגיע אבל מאחר שנמנע ממנו להגיע
גם בגלל האונס ממילא דינו כאנוס ,כי אונס שהצטרף אליו רצון הינו בכלל אונס.
לפני יהושע וההפלאה הסוברים שכל עוד שלא הוכח שלולא האונס הבעל היה
מגיע הגט מוטל בספק ,ממילא מספק יהיה אסור ללאה להנשא לשמואל הכהן ,ואילו
לשיטת האור שמח והמלבושי יום טוב שהגט בטל ממילא לאה אינה גרושה אלא
אלמנה ויהיה מותר לה להנשא לשמואל הכהן.
ומדברי המאירי בכתובות הוכחנו כשיטת הפני יהושע וההפלאה.
