Page 305 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 305
שה משה 'ו גריש ' -ג הלע מתנת
לביצוע התנאי יהיה מאורע חריג ,ולכן הוא לא סייג את התנאי ,אבל ודאי שלא היתה כוונתו
שהגט יהיה גט אם יקרה מאורע יוצא דופן שימנע ממנו את ישום התנאי] ,ומבטל הגט
[ממילא הגט אינו גט ,ואם בעלה מת ללא ילדים] והיא זקוקה ליבם" ,ומאחר וכאשר ארע
מאורע יוצא דופן שבגינו התנאי יושם ,ההלכה היא שהגט בטל ,ממילא גם הגט של לאה
בטל ,וזאת מאחר ודוד "קיים" את התנאי ולא שב ארצה בגלל שהוא נהרג בתאונת עבודה,
כך שלאה אינה גרושה אלא אלמנה ,ויהיה מותר לה להנשא לשמואל כהן.
אך מעיון היטב בדברי האחרונים נסיק שיש הסוברים שההיתר מוטל בספק ,וממילא
מחמת הספק יהיה אסור לשמואל ולאה להנשא ,כי הרי הם עלולים לעבור בכך על צו התורה
האוסר נישואי כהן עם גרושה.
-א-
חזו דאתאי ,חזו דאתאי!
ראובן עמד על שפת הנהר במקום בה רגילה המעבורת להטיל עוגן,
אבל המעבורת נמצאת כרגע מעברו השני של הנהר ,ורק לאחר שהיא
תתמלא באנשים היא תסוב ותחזור למקום ששם נמצא עתה ראובן ,כך
שראובן יאלץ להמתין עוד זמן רב עד שהמעבורת תשוב ,מרוב לחץ
הזעה כיסתה את פניו ,הוא מביט ביאוש אל עבר השמש השוקעת ,ומבין
שפנה יום ,והוא לא יספיק לעבור מבעוד יום אל צידו השני של הנהר,
ברגע זה הוא פנה לעומדים סביבו ואמר להם "ראו שרציתי להגיע אל
העיר מבעוד יום ,ורק בגלל שהמעבורת נמצאת מצידו השני של הנהר
לכן אני לא יספיק להגיע לעיר מבעוד יום" ,עדות זו הינה גורלית ,וכפי
שביאר הפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב') את המסופר שם בגמרא.
שבאמצעותה עוברים את הנהר ונכנסים לעיר היתה כתובות (דף ב' עמוד ב') "אלא מהא [הגמרא
בצידו השני של הנהר ,כך שהוא נאנס ולא הצליח מנסה לבסס את שיטת רבא הסובר שאין אונס
להגיע בזמן] ,אמר להו חזו דאתאי ,חזו דאתאי בגיטין ,מפסיקתו של שמואל] ,דההוא דאמר להו אי
[הוא החל מיד לקרוא לכל סובביו שיראו שהוא לא אתינא מיכן ועד תלתין יומין ליהוי גיטא [יהודה
הגיע] ,אמר שמואל לאו שמיה מתיא [ופסק שמואל גירש את שרה בהתניה שאם הוא ישוב לביתו בתוך
שלמרות שהעיכוב היה שלא מרצונו של הבעל ,עם שלושים יום הגט לא יהיה גט] ,אתא בסוף תלתין
זאת הגט יהיה גט ,והגמרא סברה להוכיח מכאן יומין [ברגע האחרון לפני שהגט נכנס לתוקפו הגיע
יהודה קרוב לעירו ,אלא] ופסקיה מברא [המעבורת
שאין אונס בגיטין]".