Page 305 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 305

‫שה‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬                        ‫מתנת‬

‫לביצוע התנאי יהיה מאורע חריג‪ ,‬ולכן הוא לא סייג את התנאי‪ ,‬אבל ודאי שלא היתה כוונתו‬
‫שהגט יהיה גט אם יקרה מאורע יוצא דופן שימנע ממנו את ישום התנאי]‪ ,‬ומבטל הגט‬
‫[ממילא הגט אינו גט‪ ,‬ואם בעלה מת ללא ילדים] והיא זקוקה ליבם"‪ ,‬ומאחר וכאשר ארע‬
‫מאורע יוצא דופן שבגינו התנאי יושם‪ ,‬ההלכה היא שהגט בטל‪ ,‬ממילא גם הגט של לאה‬
‫בטל‪ ,‬וזאת מאחר ודוד "קיים" את התנאי ולא שב ארצה בגלל שהוא נהרג בתאונת עבודה‪,‬‬

                ‫כך שלאה אינה גרושה אלא אלמנה‪ ,‬ויהיה מותר לה להנשא לשמואל כהן‪.‬‬

‫אך מעיון היטב בדברי האחרונים נסיק שיש הסוברים שההיתר מוטל בספק‪ ,‬וממילא‬
‫מחמת הספק יהיה אסור לשמואל ולאה להנשא‪ ,‬כי הרי הם עלולים לעבור בכך על צו התורה‬

                                                                ‫האוסר נישואי כהן עם גרושה‪.‬‬

                       ‫‪-‬א‪-‬‬

                      ‫חזו דאתאי‪ ,‬חזו דאתאי!‬

    ‫ראובן עמד על שפת הנהר במקום בה רגילה המעבורת להטיל עוגן‪,‬‬
    ‫אבל המעבורת נמצאת כרגע מעברו השני של הנהר‪ ,‬ורק לאחר שהיא‬
    ‫תתמלא באנשים היא תסוב ותחזור למקום ששם נמצא עתה ראובן‪ ,‬כך‬
    ‫שראובן יאלץ להמתין עוד זמן רב עד שהמעבורת תשוב‪ ,‬מרוב לחץ‬
    ‫הזעה כיסתה את פניו‪ ,‬הוא מביט ביאוש אל עבר השמש השוקעת‪ ,‬ומבין‬
    ‫שפנה יום‪ ,‬והוא לא יספיק לעבור מבעוד יום אל צידו השני של הנהר‪,‬‬
    ‫ברגע זה הוא פנה לעומדים סביבו ואמר להם "ראו שרציתי להגיע אל‬
    ‫העיר מבעוד יום‪ ,‬ורק בגלל שהמעבורת נמצאת מצידו השני של הנהר‬
    ‫לכן אני לא יספיק להגיע לעיר מבעוד יום"‪ ,‬עדות זו הינה גורלית‪ ,‬וכפי‬

     ‫שביאר הפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב') את המסופר שם בגמרא‪.‬‬

‫שבאמצעותה עוברים את הנהר ונכנסים לעיר היתה‬       ‫כתובות (דף ב' עמוד ב') "אלא מהא [הגמרא‬
‫בצידו השני של הנהר‪ ,‬כך שהוא נאנס ולא הצליח‬       ‫מנסה לבסס את שיטת רבא הסובר שאין אונס‬
‫להגיע בזמן]‪ ,‬אמר להו חזו דאתאי‪ ,‬חזו דאתאי‬        ‫בגיטין‪ ,‬מפסיקתו של שמואל]‪ ,‬דההוא דאמר להו אי‬
‫[הוא החל מיד לקרוא לכל סובביו שיראו שהוא‬         ‫לא אתינא מיכן ועד תלתין יומין ליהוי גיטא [יהודה‬
‫הגיע]‪ ,‬אמר שמואל לאו שמיה מתיא [ופסק שמואל‬       ‫גירש את שרה בהתניה שאם הוא ישוב לביתו בתוך‬
‫שלמרות שהעיכוב היה שלא מרצונו של הבעל‪ ,‬עם‬        ‫שלושים יום הגט לא יהיה גט]‪ ,‬אתא בסוף תלתין‬
‫זאת הגט יהיה גט‪ ,‬והגמרא סברה להוכיח מכאן‬         ‫יומין [ברגע האחרון לפני שהגט נכנס לתוקפו הגיע‬
                                                 ‫יהודה קרוב לעירו‪ ,‬אלא] ופסקיה מברא [המעבורת‬
                            ‫שאין אונס בגיטין]"‪.‬‬
   300   301   302   303   304   305   306   307   308   309   310