Page 304 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 304

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬  ‫מתנת‬  ‫שד‬

            ‫ודוד נתן ללאה גט‪ ,‬רגע לפני נתינת הגט חכך דוד‬
            ‫בדעתו וביקש מבית הדין להוסיף לגט פיסקה הקובעת‬
            ‫שבאם בתוך שנה הוא יתחרט ויחליט לחזור ארצה‬
            ‫הגט יהיה בטל‪ ,‬למרות שבית הדין לא אהב לכתוב‬
            ‫גט בנוסח כזה‪ ,‬אך מאחר והיה חשש שאם לא יאשרו‬
            ‫לדוד לכתוב כזה גט הוא יעגן את לאה‪ ,‬לכן בית הדין‬
            ‫אישר לסופר להוסיף פיסקה בגט הקובעת שהגט ניתן‬
            ‫בהתניה שדוד לא ישוב ארצה בתוך שנה‪ ,‬ובאם אכן‬

                      ‫הוא לא ישוב הגט יהיה תקף כבר מעכשיו*‪.‬‬

            ‫שלושה חודשים לאחר שדוד עזב את הארץ‬
            ‫התבשרה לאה שדוד נהרג בתאונת עבודה במפעל‬
            ‫אותו הוא ניהל‪ ,‬ועתה שבע שנים לאחר מכן הוצע לה‬

                                               ‫להנשא לשמואל כהן‪.‬‬

                           ‫פתיחה ‪ -‬נקודת הדיון‬

‫נקודת הדיון‪ ,‬האם לאה גרושה או אלמנה‪ ,‬לגרושה אסור להנשא לכהן‪ ,‬ואילו אלמנה‬
‫רשאית להנשא לכהן כל עוד הוא אינו כהן גדול‪ ,‬וכמו שנפסק ברמב"ם (פרק י"ז מהלכות‬
‫איסורי ביאה הלכה א') "שלש נשים נאסרו על כל הכהנים‪ ,‬גרושה זונה וחללה‪ ,‬ועל כהן גדול‬
‫ארבע‪ ,‬אלו השלש והאלמנה" ומפורש כן בתחילת פרשת אמור אל הכהנים "ואשה גרושה‬
‫מאישה לא יקחו" (ויקרא כ"א ז')‪ ,‬ומאחר ולאה התגרשה מדוד אם כן אסור לה להנשא לכהן‪,‬‬
‫ולמרות שהגט ניתן בהתניה שדוד לא ישוב ארצה עד מלאות שנה מנתינת הגט‪ ,‬אך הרי כבר‬

        ‫חלפו ועברו כמה שנים ודוד לא שב‪ ,‬וממילא הגט מוחלט ולאה במעמד של גרושה‪.‬‬

                             ‫אונס שאינו שכיח‬

‫אלא שמאחר ודוד נהרג בתאונת עבודה אם כן ישום התנאי היה מחמת אונס‪ ,‬ובאונס‬
‫שאינו שכיח הגט בטל‪ ,‬וכמו שנפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן קמ"ד סעיף א') "אונס‬
‫דלא שכיח כלל [אונס שאינו מצוי]‪ ,‬כגון אכלו ארי או הכישו נחש או נפל הבית עליו‪ ,‬לא‬
‫אסיק אדעתיה להתנות עליו [בעת נתינת הגט הבעל לא העלה כלל על דעתו שהמניע‬

‫	* עין שו"ת רדב"ז (חלק ד' סימן ק"ה) שכאשר יש חשש עיגון אם לא יסכימו להענות לבקשת הבעל לכתוב את התנאי בגט היו שהקלו‬
                                                                                                ‫לשלב את ההתניה בנוסח הגט‪.‬‬
   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308   309