Page 299 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 299

‫טצר‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ב הלע‬  ‫מתנת‬

‫היה תקף‪ ,‬אבל במקרה שלפנינו הוכח בבירור שדן כלל לא היה מעונין לשוב ארצה‪ ,‬ואדרבה‬
‫באור לז' ניסן הוא ערך סעודה לקרוביו ומיודעיו על כך שהגט נהיה חלוט‪ ,‬ואם כן אף שהוא‬
‫היה אנוס אבל הרי הוא גם רצה‪ ,‬כך שעלינו לדון האם שילוב של אונס ורצון ימנע מהגט‬

                                                                                          ‫לחול‪.‬‬

                           ‫אונס פטור מהענשה‬

‫בשריג ב' עלה א' העמקנו לבאר את צדדי הספק האם לאונס ורצון יחד יש מעמד של‬
‫אונס‪ ,‬וטענו שלשיטת הרמב"ם (פרק כ' מהלכות סנהדרין הלכה ב') שסובר שהפטור של אונס‬
‫הינו פטור מהענשה על מעשה הנעשה באונס‪ ,‬אם כן פטור זה נכון לענין מעשה שנעשה רק‬
‫מתוך אילוץ וכפיה‪ ,‬אבל באם המעשה נעשה באונס וברצון יחדיו‪ ,‬באופן כזה לא שייך לפטור‬
‫מהעונש בגלל שהוא היה אנוס‪ ,‬כי הרי סוף דבר המעשה נעשה גם מתוך רצון‪ ,‬ולכן אף שאין‬
‫להענישו על מה שעשה מתוך אונס‪ ,‬אבל ענוש יענש על כך שעשה זאת מתוך הסכמה ורצון‪.‬‬

‫אבל אם נקבל את חידושם של האחרונים‪ 1‬שמעשה הנעשה ללא בחירה אלא מתוך הכרח‬
‫ואונס אינו מתייחס לעושה‪ ,‬אם כן למרות שהמעשה נעשה גם מתוך רצון אבל מאחר ובין‬
‫אם הוא היה רוצה ובין אם הוא לא היה רוצה הוא היה מוכרח וכפוי על העשיה‪ ,‬אם כן סוף‬
‫דבר המעשה לא נעשה מתוך בחירה ורצון אלא בכפיה וממילא לא ניתן ליחס אליו את‬
‫המעשה‪ ,‬כי הרי הנעת המעשה לא היתה מחמת הרצון אלא מחמת ההכרח‪ ,‬ואם כן פטור‬

                                                ‫אונס שייך גם בעשיה מתוך אונס ורצון יחדיו‪.‬‬

‫כך שאם נאמר שפטור אונס הינו פטור מהענשה‪ ,‬אם כן פטור זה שייך רק באונס לבד‬
‫ללא רצון‪ ,‬אבל אם גדר הפטור של אונס הוא שהתורה קבעה שמעשה הנעשה מתוך אונס‬
‫אינו מתייחס לעושה‪ ,‬אם כן פטור אונס יהיה שייך גם כאשר התלוה לאונס הסכמה‪ ,‬וכעין‬
‫זה כתב הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל (ברכת שמואל כתובות סימן ה' ונדרים סימן ט"ז)‪,‬‬

              ‫ועין בזה עוד במשאת המלך לגאון רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל (סימן כ"ד)‪.‬‬

                           ‫אונס במימוש התניה‬

‫אמנם כל זאת נכון ביחס לכלל משפטי התורה‪ ,‬אבל התניה שקוימה בשילוב של אונס‬
‫ורצון יחדיו‪ ,‬רבו האחרונים‪ 2‬הסוברים שיהיה דינה שונה‪ ,‬כי הרי כעיקרון התניה יכולה‬

‫‪ .	1‬שו"ת חמדת שלמה (אורח חיים סימן ל"ח)‪ ,‬הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ זצ"ל (כתובות סימן ד' אות ג')‪ ,‬הגאון רבי‬
‫ברוך דב ליבוביץ זצ"ל (ברכת שמואל כתובות סימן ג'‪ ,‬ד'‪ ,‬ה'‪ ,‬ובנדרים סימן ט"ז) בשם הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל‪,‬‬

         ‫ובקובץ שיעורים (כתובות אות ד')‪ ,‬והאריך בזה בשיעורי רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל (סנהדרין דף ע"ד עמוד א')‪.‬‬

‫‪ .	2‬בית יעקב (כתובות דף ב' עמוד ב' על דברי תוספות ד"ה מת הוא)‪ ,‬הגאון רבי שלמה איגר זצ"ל (דבריו הובאו בספרו של אביו שו"ת‬
‫רבי עקיבא איגר קמא סימן קכ"ו)‪ ,‬מלבושי יום טוב (קונטרס משפטי התנאים סימן א')‪ ,‬ברכת שמואל (נדרים סימן ט"ז אות א'‪,‬‬
‫כתובות סימן ג' ‪ -‬ט') בשם הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬אור שמח (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה י"ח)‪ ,‬חלקת יואב (דיני‬

                                                                                                                ‫אונס ענף ב')‪.‬‬
   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304