Page 296 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫וצר‬

‫בכגון זאת לכל הדעות אין אונס בגיטין‪ ,‬וכגון אם‬ ‫עליו או הכישו נחש [בעודו חולה ארע שהבית קרס‬
‫ירחמיאל יתן גט ליהודית בהתניה שאם הוא ישוב‬ ‫עליו או שנשכו נחש כך שאכן הוא מת אך מסיבה‬
‫לביתו תוך שבוע הגט לא יהיה גט‪ ,‬וירחמיאל חיכה‬ ‫בלתי צפויה]‪ ,‬אינו גט"‪ ,‬הרי שיש אונס בגיטין‪ ,‬ולכן‬
‫עד לרגע האחרון‪ ,‬ואז כשהוא התקרב לבית התעכב‬ ‫למרות שהתנאי התממש‪ ,‬אך מאחר וישום התנאי‬
‫עד לאחר סוף היום היות והרמזור בכביש המוביל‬
‫אל ביתו היה אדום והוא לא היה יכול להגיע בזמן‪,‬‬ ‫היה מחמת מאורע בלתי צפוי לכן הגט אינו תקף‪.‬‬
‫בכגון זאת אמנם ירחמיאל לא הגיע בגלל שהוא היה‬
‫אנוס‪ ,‬אבל אונס מסוג זה אינו מהוה עילה לבטל את‬ ‫בהמשך הגמרא "שלחו מתם [שלחו מארץ‬
‫ישראל פסק הלכה]‪ ,‬אכלו ארי אין לנו [חולה‬
‫הגט‪.‬‬ ‫שהפקיד גט לאשתו באם הוא לא יבריא ממחלתו‪,‬‬
‫ולבסוף אכלו אריה‪ ,‬אין לנו שהגט יהיה תקף אלא‬
‫לא יכל לעבור את הנהר‬ ‫הגט אינו גט]"‪ ,‬הרי שיש אונס בגיטין‪ ,‬ולכן למרות‬
‫שהתנאי התממש‪ ,‬אך מאחר וישום התנאי היה‬
‫וכפי שמבואר בכתובות (דף ב' עמוד ב') "ההוא‬ ‫מחמת מאורע בלתי צפוי לכן הגט אינו תקף‪ ,‬ומכל‬
‫דאמר להו אי לא אתינא מיכן ועד תלתין יומין ליהוי‬
‫גיטא [יהודה גירש את שרה בהתניה שאם הוא ישוב‬ ‫זה נסתרת מסקנת הפוסקים שאין אונס בגיטין‪.‬‬
‫לביתו בתוך שלושים יום הגט לא יהיה גט]‪ ,‬אתא‬
‫בסוף תלתין יומין [ואכן ברגע האחרון לפני שהגט‬ ‫וביארו התוספות שגם לסוברים שאין אונס‬
‫נכנס לתוקפו הוא הגיע קרוב לעירו‪ ,‬אלא] ופסקיה‬ ‫בגיטין וטענת אונס אינה קבילה לביטול הגט‪ ,‬אבל‬
‫מברא [שהמעבורת שבאמצעותה עוברים את הנהר‬ ‫אונס שאינו שכיח כלל‪ ,‬כגון בית שקרס על יושביו‪ ,‬או‬
‫ונכנסים לעיר היתה בצידו השני של הנהר כך שהוא‬ ‫שנותן הגט מת מהכשת נחש או שאריה טרף אותו‪,‬‬
‫נאנס ולא הצליח להגיע בזמן]‪ ,‬אמר להו חזו דאתאי‬ ‫כל אלו המקרים אינם שכיחים ולכן בכגון אלו לכל‬
‫חזו דאתאי [הוא החל מיד לקרוא לכל סובביו שיראו‬ ‫השיטות יש אונס בגיטין‪ ,‬וזאת בגלל שהרי כל עיקר‬
‫שהוא הגיע]‪ ,‬אמר שמואל לאו שמיה מתיא [ופסק‬ ‫הסיבה שחכמים קבעו שאין אונס בגיטין אין זאת‬
‫שמואל שלמרות שהעיכוב היה שלא מרצונו של‬ ‫אלא מחשש תקלה של הצנועות שיחמירו על עצמן‬
‫הבעל‪ ,‬עם זאת הגט יהיה גט‪ ,‬והגמרא סברה להוכיח‬ ‫לחוש שארע אונס והן ישבו עגונות‪ ,‬ומאידך הפרוצות‬
‫מכאן שאין אונס בגיטין‪ ,‬ודחתה הגמרא]‪ ,‬ודלמא‬ ‫יקלו לומר שלא ארע אונס ויתירו לעצמן להנשא‬
‫אונסא דשכיח שאני [שאין מדין זה הוכחה לסוגית‬ ‫שלא כדת‪ ,‬ולכן תיקנו חכמים שאין אונס בגיטין‪,‬‬
‫יש אונס בגיטין‪ ,‬וזאת בגלל שאונס שכיח ודאי‬ ‫אבל באונס שאינו שכיח אין לחוש לתקלות אלו כי‬
‫אינו מהוה עילה לבטל את הגט]‪ ,‬דכיון דאיבעי ליה‬ ‫הצנועות לא יחששו שארע מאורע כל כך לא צפוי‪,‬‬
‫לאתנויי ולא אתני איהו דאפסיד אנפשיה [כי הרי‬ ‫ואף לפרוצות אין לחוש כי מאחר ואונס זה אינו שכיח‬
‫מלכתחילה הבעל יכל לצפות שיקרה כזה סוג של‬ ‫ממילא אין לחוש בדבר שלא מצוי לתקלת הפרוצות‪,‬‬
‫אונס‪ ,‬והיה עליו לפרט בכתיבת הגט שאם הוא לא‬ ‫ולכן באונסים שאינם שכיחים לא תיקנו חכמים שלא‬
‫יגיע בגלל אונס כזה הגט לא יהיה גט‪ ,‬ומאחר והוא‬
‫לא התנה כן בהכרח שכונתו היתה שהגט יהיה תקף‬ ‫יהיה אונס בגיטין‪ ,‬אלא הגט לא יהיה גט‪.‬‬

‫גם אם הוא לא יבוא מחמת האונס המצוי]"‪.‬‬ ‫אונס המצוי‬

‫ומאידך כתבו התוספות שאם הבעל יטען‬
‫שהתנאי התממש בגלל שארע לו אונס שהינו מצוי‪,‬‬