Page 301 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 301

‫שא‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ב הלע‬  ‫מתנת‬

‫"ההוא גברא דאתפיס זכוותא בבי דינא [במהלך דין ודברים שהיה בבית הדין‪ ,‬ביקש‬
‫אחד הצדדים הארכת זמן בכדי שיוכל לשפר את עמדתו‪ ,‬בית הדין שחשש שהוא מנסה‬
‫למשוך זמן ללא תועלת‪ ,‬לכן הם דרשו ממנו שבינתים יפקיד בבית הדין את השטר שיש‬
‫לו כנגד חברו‪ ,‬ויתנה] ואמר אי לא אתינא עד תלתין יומין ליבטלון הני זכוותאי [באם תוך‬
‫שלושים יום אני לא ישוב לדיון‪ ,‬אני מותר על זכויותי]‪ ,‬איתניס ולא אתא [לבסוף ארע לו‬
‫אונס שמחמת כן הוא לא היה יכול להופיע בבית דין]‪ ,‬אמר רב הונא בטיל זכוותיה [פסק רב‬
‫הונא שלמרות זאת זכויותיו בטלות]‪ ,‬אמר ליה רבא אנוס הוא‪ ,‬ואנוס רחמנא פטריה דכתיב‬
‫ולנערה לא תעשה דבר [ותמה עליו רבא שהרי הוא לא הגיע לבית הדין מחמת אונס‪ ,‬ואונס‬

                                                                              ‫רחמנא פטריה]"‪.‬‬

‫הרי שרבא קשר את הדיון אודות מימוש התנאי לדין הכללי של פטור אונס‪ ,‬ומהפסוק‬
‫"ולנערה לא תעשה דבר" שהינו המקור לפטור אונס בכללות משפטי התורה למד רבא לענין‬
‫אונס בקיום התנאי‪ ,‬וזה שלא כמתבאר שדין אונס בקיום תנאי אינו ענין לפטור אונס הנזכר‬

                                                                           ‫בכללות דיני התורה‪.‬‬

                                ‫קטלא שאני‬

‫אלא שבהמשך הגמרא דוחה ומבארת שאין אפשרות ללמוד מ"לונערה לא תעשה דבר"‬
‫לגבי קיום תנאי באונס וזאת בגלל ש"קטלא שאני" [אין ללמוד דיון משפטי מדיני נפשות]‪,‬‬
‫ובפשיטות גם לדחיית הגמרא אונס בקיום תנאי שייך לדין אונס הכללי‪ ,‬אלא שהגמרא‬
‫טוענת שאין אפשרות ללמוד דיני ממונות מדיני נפשות‪ ,‬אמנם בפירוש הרא"ש (נדרים דף‬
‫כ"ז עמוד א') ביאר שעומק דחית הגמרא היא שאין כל שייכות בין דין אונס של קיום תנאי‬
‫לדין אונס הכללי‪" ,‬קטלא מידי דאתי ממילא [מעשה עבירה הנעשה באונס‪ ,‬דבר שבא מאליו‬
‫הוא]‪ ,‬ולא מסתבר לענוש על האונס כרצון‪ ,‬אבל זה שהתנה ולא פירש בלא עכבת אונס‪ ,‬גמר‬
‫ואתני בכל ענין"‪ ,‬הרא"ש מפרש שתירוץ הגמרא הוא שאין אפשרות לדמות אונס בקיום‬
‫תנאי‪ ,‬לפטור אונס מהענשה‪ ,‬כי דבר מושכל הוא שכאשר אדם חטא באונס אי אפשר לבוא‬
‫אליו בטרוניה‪ ,‬כי הרי אנוס הוא‪ ,‬אבל כאשר אדם הטיל תנאי‪ ,‬והיה יכול מלכתחילה לסייג‬
‫את התנאי למקרה שהתנאי יתקיים דוקא מתוך רצון ולא מחמת אונס‪ ,‬אם כן מאחר והוא לא‬
‫עשה זאת בהחלט יתכן שהוא התכוין לקבוע את ההתניה כמסמרות גם באם מימושה תהיה‬

                                                                              ‫רק מחמת הכרח‪.‬‬

‫כך שלדברי הרא"ש למסקנת הגמרא אכן אין זיקה בין הנידון של אונס בקיום התנאי‪,‬‬
                                                               ‫לבין הדין הכללי הפוטר באונס‪.‬‬

                              ‫דברי התוספות‬

‫כשיטת הרא"ש מתבאר גם מדברי התוספות (שנדפסו בצידי הגליון בנדרים דף כ"ז‬
‫עמוד א' ד"ה והא אונס רחמנא פטריה)‪ ,‬לתוספות היה ברור שגם מלכתחילה כאשר הגמרא‬
   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306