Page 303 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 303

‫שג‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬  ‫מתנת‬

‫לא תעשה דבר"‪ ,‬הרי שגם המאירי סבור כרש"י שהמקור לטענת אונס כשלא קוים התנאי‬
‫הינו מהפסוק "ולנערה לא תעשה דבר"‪ ,‬שהינו המקור לפטור אונס בכללות משפטי התורה‪.‬‬

                        ‫מסקנה‪:‬‬

‫נמצא שנחלקו הראשונים האם למסקנת הסוגיא בנדרים מדמים אונס בקיום‬
‫תנאי לפטור אונס הכללי‪ ,‬רש"י (כתובות דף ג' עמוד א') והמאירי (כתובות דף ב'‬
‫עמוד ב') סבורים שלמסקנת הגמרא מדמים אונס בקיום התנאי לדין אונס בכלל‬

                                                                        ‫משפטי התורה‪.‬‬

‫אך מאידך מתוספות ומפירוש הרא"ש (נדרים כ"ז עמוד א') מתבאר שאין לדמות‬
‫הנידונים‪ ,‬כי נידון טענת אונס במימוש התנאי יסודו באומד הדעת של המתנה‪,‬‬
‫ואינו ענין כלל לפטור הכללי‪ ,‬ולדבריהם גם אם בכללות דיני התורה אונס שהצטרף‬
‫אליו רצון אינו אונס‪ ,‬אך אונס בישום התנאי יהיה שונה‪ ,‬כי בזה ההכרעה היא לפי‬

                                                                     ‫דעתו של המתנה‪.‬‬

                                               ‫עלה ג'‬

          ‫אלמנה או גרושה‬

    ‫בשנת תש"ע הוצע ללאה אלמנתו של דוד ז"ל‬
    ‫להנשא לשמואל כהן‪ ,‬אבל בדיקת קורות החיים של‬
    ‫לאה עוררה שאלה הלכתית המעמידה בספק את‬

                                      ‫הוצאת הרעיון לפועל‪.‬‬

    ‫היה זה בשנת תשס"ג‪ ,‬באותה העת לאה ודוד ז"ל‬
    ‫התגוררו בפתח תקוה‪ ,‬ולדוד הוצע לנהל מפעל בניו‬
    ‫יורק‪ ,‬ההכנסה הגבוהה הלהיבה את דוד והוא החליט‬
    ‫לבדוק את הרעיון‪ ,‬הוא ורעיתו טסו לניו יורק וביקרו‬
    ‫במפעל‪ ,‬דוד החליט לסגור על זה‪ ,‬אבל לאה הסתייגה‬
    ‫מהרעיון להעתיק את מגוריהם לארצות הברית‪ ,‬לאחר‬
    ‫דין ודברים שהיה ביניהם לא היה מנוס אלא להפרד‪,‬‬
   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308