Page 300 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 300
משה 'ו גריש ' -ב הלע מתנת ש
להתקיים ללא כל זיקה למעשיו של המתנה ,וכגון הנותן גט לאשתו בתנאי שבשבוע הקרוב
ירדו גשמים ,והרי מפתח של גשמים לא נמסר ביד שליח ,וירידת הגשמים אינה תוצאה של
פעילות מסוימת ,ולמרות זאת קיום התנאי יכול להיות תלוי ועומד באם ירדו גשמים ואין
לזה כל זיקה עם אונס ,ואם כן יש לתהות מה ענין אונס לקיום תנאי ,אלא בהכרח שדין אונס
בקיום תנאי אינו ענין לפטור אונס בכללות משפטי התורה ,אלא טענת אונס בקיום תנאי
נובעת מכך שבעת שהמתנה קבע שהגט יהיה בר תוקף רק באם יתרחש מאורע שבאופן
נורמטיבי הוא נתון לשליטת האדם ,בזה אנו אומדים ומשערים שדעתו של המתנה היתה
שמימוש התנאי לא יתהוה באונס אלא ברצון ומדעת ,אבל כאשר המתנה קבע את תקפותו
של הגט בתופעת טבע שאינה תלויה ברצון האדם כגון ירידת גשמים ,בזה האונס אינו משפיע
על חוקיותו של הגט.
ממילא כאשר הבעל קבע שהגט יהיה בר תוקף רק אם הוא לא ישוב לביתו עד שנה מיום
נתינתו ,הרי תנאי זה באופן נורמטיבי תלוי בדעתו וברצונו ,ומפני כן אם ארע שמחמת אונס
הוא לא שב לביתו ,הגט אינו גט לא מחמת פטור אונס ,אלא שאנו משערים שכוונת המתנה
היתה שהוא לא ישוב לביתו מתוך החלטה רציונלית ,ולא מתוך אונס וכפיה.
[עין בזה ברכת שמואל כתובות סימן ד' ,ה' ,ו'].
אונס ורצון
לאור זאת כאשר קיום התנאי היה משולב מאונס ורצון ,נקודת הדיון אינה האם יש תוקף
של אונס כאשר מצטרף לאונס גם רצון ,אלא יש כאן שאלה יחודית להתחקות אחר אומדן
הדעת של המתנה ,שיתכן שכאשר הוא התנה שהגט יהיה גט רק אם הוא לא ישוב לביתו,
כונתו היתה שהוא לא ישוב מתוך רצון והחלטה גמורה ,אבל הוא לא הביע הסכמה שהגט
יהיה בר תוקף באם גם ללא רצונו הוא לא היה יכול לשוב ,ומאידך יתכן שאדרבה גם אם
בכללות משפטי התורה אונס ורצון יחדיו הוי אונס ,אבל התניה שמומשה באונס כל שהיה
גם רצון התקיימה דעתו ורצונו של המתנה ואין זה בכלל אונס.
לאחר שהבנו שיש להפריד בין הנידון הכללי של אונס ורצון יחדיו לבין הנידון של אונס
ורצון בקיום התנאי ,ממילא אי אפשר להקיש מהנידון הכללי אודות אונס ורצון יחדיו לגט
של חנה שהתנאי קוים בו מרצון ומאונס כאחת.
-ב-
ויתור זכויות
אך מהסוגיא בנדרים (דף כ"ז עמוד א') נראה שיש זיקה ושייכות בין הנידון של אונס
בקיום תנאי ובין הנידון הכללי של פטור אונס בכללות משפטי התורה.