Page 307 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫שז‬ ‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬

‫גירש על תנאי אם לא יעשה כך והיה רוצה לעשות‬ ‫הגט‪ ,‬והגט בתוקף‪ ,‬והאמת שלולא האונס הבעל‬
‫כן כדי שיתבטל הגט ונאנס ולא עשה‪ ...‬אין אומרין‬ ‫היה מיישם את התנאי ורק האונס מנע ממנו לממש‬
‫מאחר שהאונס עכבו הרי הוא כמי שבא‪ ...‬אלא אין‬ ‫את ההתניה‪ ,‬כך שהגט אינו תקף‪ ,‬ולכן רבא תיקן‬
‫אונס בגיטין"‪ ,‬מפורש בדברי המאירי שסוגית אונס‬ ‫שאין אונס בגיטין וממילא הגט יהיה תקף‪ ,‬ולא יצא‬
‫בגיטין עוסקת דוקא באופן שהוא היה רוצה לישם‬
‫את התנאי ובכך לבטל את הגט ורק האונס מנע‬ ‫מכשול מכך שהאשה תנשא‪.‬‬

‫ממנו לעשות כן‪.‬‬ ‫ההפלאה ביסס את שיטתו שאונס ורצון יחדיו‬
‫אינו אונס‪ ,‬מדברי אבוה דשמואל (כתובות דף נ"א‬
‫גם בהמשך הסוגיא כתב המאירי "שכל שהתנה‬ ‫עמוד ב') לגבי אשה שתחילת הזנות היה באונס‬
‫אם לא אעשה אם לא באתי וכיוצא באלו‪ ,‬אחר‬ ‫וסופו היה ברצון‪ ,‬והארכנו בסוגיא זו בשריג ג'‪ ,‬וכן‬
‫שהיה הוא רוצה לעשות ואונס עכבו‪ ,‬הרי הוא כמי‬ ‫מהסוגיא בפסחים (דף כ"ה עמוד ב') שעסקנו‬
‫שעשאו"‪ ,‬הרי שרק כאשר הוא היה רוצה אלא‬ ‫בליבונה בשריג ב' עלה ב'‪ ,‬סוגיות אלו אינן עוסקות‬
‫במימוש תנאי באונס אלא בכללות משפטי התורה‪,‬‬
‫שאונס עכבו רק אז טענת אונס רלוונטית‪.‬‬ ‫ומתבאר שההפלאה השווה את הנידון של אונס‬
‫בישום התנאי לנידון הכללי של אונס‪ ,‬וכמו שהוכיח‬
‫אונס בקידושין‬ ‫הקובץ שיעורים (כתובות אות א') מדברי רש"י‬
‫(כתובות דף ג' עמוד א')‪ ,‬וכן מתבאר במאירי‬
‫עוד כתב המאירי בהמשך הסוגיא "כתבו רבותי‪,‬‬ ‫(כתובות דף ב' עמוד ב')‪ ,‬אבל בתוספות וברא"ש‬
‫שאף בקדושין אם קדש ואמר אם לא באתי מכאן‬ ‫(נדרים דף כ"ז עמוד א') מבואר שאין להשוות‬
‫ועד שנים עשר חדש לא יהו קדושין והיה רצונו לבוא‬
‫אלא שהאונס מעכבו שאינן קדושין‪ ,‬שאף בזו יש‬ ‫הנידונים‪.‬‬
‫תקנת צנועות ופרוצות‪ ,‬וחכמי פרובינצא נסתפקו‬
‫בחבוריהם‪ ,‬והדברים נראין כדעת רבותי"‪ ,‬רבותיו‬ ‫אונס ללא רצון‬
‫של המאירי וחכמי פרובינצא נחלקו האם כשם‬
‫שאין אונס בגיטין כך גם אין אונס בקידושין‪ ,‬ומדיוק‬ ‫מדברי המאירי בסוגית אונס בגיטין מתבאר‬
‫לשונו של המאירי נבחין שכאשר המאירי הציג את‬ ‫כשיטת הפני יהושע וההפלאה‪ ,‬המאירי מדגיש‬
‫מחלוקת רבותיו עם חכמי פרובינצא הוא פירש‬ ‫כמה וכמה פעמים שטענת אונס כנגד ישום התנאי‬
‫שהם נחלקו באופן שהבעל אמר "אם לא באתי‬ ‫רלוונטית רק כאשר לולא האונס הוא היה מקיים‬
‫מכאן ועד שנים עשר חדש לא יהו קדושין‪ ,‬והיה‬ ‫את התנאי‪ ,‬ומשמע מדבריו שאם גם לולא האונס‬
‫רצונו לבוא‪ ,‬אלא שהאונס מעכבו"‪ ,‬הרי שפשוט‬ ‫הוא לא היה מקיים את התנאי לא ניתן להשתמש‬
‫למאירי שאם גם לולא האונס הבעל לא היה מעונין‬ ‫בטענת אונס כנגד התנאי‪ ,‬וכמו שכתב המאירי‬
‫להגיע לא היה בזה ספק אלא לכל השיטות לא‬ ‫בפתיחה לסוגית אונס בגיטין (כתובות דף ב' עמוד‬
‫תהיה כאן טענת אונס‪ ,‬המאירי כשיטתו שגם לגבי‬ ‫ב') "אף על פי שביארנו בענינים אלו שהאונס מועיל‬
‫ישום תנאי אונס שמצטרף אליו רצון אינו בכלל‬ ‫להפקיע החיוב שהיה מוטל עליו לעשותו‪ ,‬בגיטין‬
‫מיהא אינו כן [כי אין אונס בגיטין‪ ,‬וכגון] שאם‬
‫אונס‪.‬‬