Page 284 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 284
משה 'ה גריש -השעמל הכלה מתנת רפד
ואף שדעת הרמב"ם (פרק ה' מהלכות יסודי התורה הלכה ד') ש"כל מי שנאמר בו יעבור
ואל יהרג ,ונהרג ולא עבר ,הרי זה מתחייב בנפשו" ,וכן דעת הרמב"ן (תורת האדם שער
המיחוש ד"ה ולא מבעיא) ,וכן פסק הנימוקי יוסף (סנהדרין דף י"ח עמוד א' מדפי הרי"ף),
עם זאת כתב הנימוקי יוסף שאף לשיטתם "אם הוא אדם גדול וחסיד ירא שמים ,ורואה
שהדור פרוץ בכך ,רשאי לקדש השם ולמסור עצמו אפילו על מצוה קלה ,כדי שיראו העם
וילמדו ליראה את השם לאהבו בכל לבם".
ולהלכה ,הטור ושולחן ערוך (יורה דעה סימן קנ"ז סעיף א') פסקו שמותר למי שאונסים
אותו לעבור עבירה למסור עצמו למיתה ולא לעבור על העבירה ,ואילו הבית יוסף דרכי
משה והב"ח (אות א') הסיקו לאסור ,ובתרומת הדשן (סימן קצ"ט) הסתפק האם מחמת
שיש בנידון זה מחלוקת בין הפוסקים ממילא אומרים ספק נפשות להקל ,ואסור לו למסור
את נפשו ,או שמאחר והשיטות המתירות סבורות שאין כל ענין שהמתחסד למסור את
נפשו ינצל ולא ימות ,כי אדרבה זכות גדולה היא למסור את הנפש ולקדש את השם,
ממילא לא אומרים בזה ספק נפשות להקל והוא רשאי למסור עצמו למיתה ,ולכן הסיק
התרומת הדשן שבכל מקרה ומקרה יש לדון באופן אינדיבידואלי ,כי אם רואים שאכן
כונתו טהורה יש להורות לו שהוא רשאי למסור את נפשו ,וזאת למרות שהוא לא מחויב
בכך.
סוף דבר ,למרות שאין כל היתר לחולה מסוכן שנצרך לאכול מאכלות אסורות להתחסד
ולהימנע מכך ,אך מי שאונסים אותו לאכול מאכלות אסורות רבו בזה השיטות ופרטי
ההלכות ,ותהה הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד מדוע יש שוני בין זה לזה ,והרי בין
לחולה מסוכן ובין למי שמאיימים על חייו יש להם היתר לעבור איסור בכדי להינצל ,וחי
בהם אמרה תורה ולא שימות בהם.
ביאור א'
וביאר הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל שהבסיס לחילוק נובע מכך שיש חילוק מהותי
בין הפטור של חולה שנאלץ לגעל נפשו ,ובין מי שגוים מאיימים עליו שאם הוא לא יאכל
מאכלות אסורות יהרגו אותו ,לחולה התורה התירה את האיסור בהיתר מוחלט כך שאין
לו כלל איסור לאכול ,אבל מי שאנסו אותו לאכול מאכלות אסורות יש לפניו איסור ,אלא
שהתורה לא מחייבת אותו להתאמץ ולהימנע מהאיסור עד כדי מסירות נפש ,ולכן מוסכם
בפוסקים שאסור לחולה להתחסד ולהימנע מלעבור על האיסור ,וזאת בגלל שהתורה
התירה לו את האיסור ,וזאת בשונה ממי שאנסו אותו שהתורה רק לא חייבה אותו למסור
את נפשו ,ולכן יש הסוברים שאם הוא ימסור על כך את נפשו קדוש יאמר לו.
אלא שחזר הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל ותמה שמאחר והמקור לשני ההלכות אחד
הוא ,כי גם ההיתר לעבור איסור בשביל חולה ,וגם ההיתר לעבור איסור בכדי להינצל