Page 281 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫ארפ‬ ‫משה‬ ‫'ה גריש ‪ -‬השעמל הכלה‬ ‫מתנת‬

‫אינו רופא והוא אינו עוסק ברפואתו של ראובן‪ ,‬אלא הוא רק מסיע את ראובן לבית החולים‪,‬‬
‫ובכגון זאת שהשליח אינו הרופא אלא רק מסיע את החולה למקום הטיפול לא מצינו‬
‫במקורות שהישועה תגיע דווקא באמצעות שליח מסוים שנחשוש בזה לטיעון שלא מהכל‬
‫זוכה אדם להירפא‪ ,‬אדרבה הרבה שליחים למקום‪ ,‬כך שהטיעון שלא מהכל זוכה אדם‬

‫להירפא אינו מהוה עילה להתיר לחים להוביל את ראובן לבית החולים‪.‬‬

‫עלה ד'‬

‫אמנם (בעלה ד') טענו שמאחר וביחס ל'מחטיא' יש היתר של פיקוח נפש‪ ,‬ממילא אין‬
‫בזה איסור לפני עיור‪ ,‬וזאת למרות שלחוטא אין היתר של פיקוח נפש‪ ,‬אך מאחר ואיסור‬
‫לפני עיור אינו מצד בין אדם לחבירו אלא בגלל הקפדת התורה שלא יתהוה איסור מחמת‬
‫יהודי‪ ,‬ממילא המודד לאיסור לפני עיור הינו ביחס למחטיא ולא ביחס לחוטא‪ ,‬ומפני כן‬
‫למרות שלדברי הבית הלוי מאחר וחיים כליפה מורגל לחלל לשבת ממילא אין לו היתר‬
‫של פיקוח נפש‪ ,‬אך כאשר מנחם שהינו שומר שבת מבקש את עזרתו הרי ביחס למנחם‬
‫יש היתר של פיקוח נפש‪ ,‬ואיסור לפני עיור נבחן ביחס למנחם ה'מחטיא'‪ ,‬ולא ביחס לחיים‬

‫כליפה החוטא‪.‬‬

‫תינוק שנשבה‬

‫אך הרי התבאר (בעלה ד' אות ד') שאם החוטא הינו שוגג יש איסור להכשילו בחטא‪,‬‬
‫גם כאשר ביחס למחטיא אין בזה איסור‪ ,‬וזאת בגלל שבכגון זאת שהחוטא שוגג החטאתו‬
‫באיסור איננה קלה בחומרתה מהנחת מכשול לרגליו ויש בזה איסור גם מצד בין אדם‬
‫לחבירו‪ ,‬ומאחר וכל מי שמכיר את חיים כליפה יודע שהינו כתינוק שנשבה‪ ,‬וללא ספק‬
‫אילו חיים היה מודע לדת האמת היה לאלתר שב לאביו שבשמים‪ ,‬ובדיוק כפי שעשה אחיו‬
‫דוד שברגע שהוא התוודע באקראי לאמת הוא השליך עברו מאחוריו ושב בכל לב לאביו‬
‫שבשמים‪ ,‬אם כן יתכן שדינו של חיים כדין תינוק שנשבה והינו כאנוס‪ ,‬כך שיש איסור‬
‫להחטיא אותו גם כאשר ביחס למחטיא אין איסור‪ ,‬כי חיים כליפה הינו כחוטא בשוגג שיש‬

‫איסור להחטיא אותו מצד בין אדם לחבירו‪.‬‬

‫בירור האמת‬

‫אך מאידך מסתבר שמהרגע שאחיו דוד שב בתשובה קרוב אליו הדבר מאד בפיו‬
‫ובלבבו לעשותו‪ ,‬ושיחה ענינית אחת עם דוד היתה פותחת בפניו את שערי התשובה‪ ,‬וכל‬
‫עוד הוא לא עשה כן הרי הוא חוטא בנפשו‪ ,‬כך שחיים כבר איננו נכלל בהגדרה של תינוק‬
‫שנשבה‪ ,‬והרי הוא כחוטא במזיד שאין כל איסור להכשיל אותו באיסור מצד בין אדם‬
‫לחבירו אלא רק מצד בין אדם למקום שהתורה מקפידה שלא יתהוה איסור מחמת יהודי‪,‬‬
‫וממילא מאחר וביחס ל'מחטיא' אין כאן איסור‪ ,‬כי הרי למנחם שהינו שומר שבת יש היתר‬