Page 277 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫זער‬ ‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬

‫ביאור ב' ‪ -‬חילוק בין כפוי לחולה‬

‫בדרך נוספת ביאר הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל את דברי השאילתות‪ ,‬שיש חילוק בין‬
‫הפטור של חולה שנאלץ לגעל נפשו‪ ,‬ובין מי שגוים אונסים אותו לאכול מאכלות אסורות‪,‬‬
‫חולה אין לו כלל איסור לאכול אלא התורה התירה לו את האיסור בהיתר מוחלט‪ ,‬ואילו מי‬
‫שאנסו אותו לאכול מאכלות אסורות באופן כזה יש לפניו איסור‪ ,‬אלא שהתורה לא מחייבת‬

‫להתאמץ ולהימנע מהאיסור עד כדי מסירות נפש‪.‬‬

‫לאור חילוק זה ביאר הגאון רבי אלחנן זצ"ל שיהיה שני חילוקים בין הנידונים‪.‬‬

‫א‪ .‬לחולה אסור להתחסד ולהימנע מלאכול‪ ,‬וזאת בגלל שהתורה התירה לו את האיסור‪,‬‬
‫בשונה ממי שאנסו אותו שהתורה רק לא חייבה אותו למסור את נפשו‪ ,‬ולכן יש הסוברים‬

‫שאם הוא ימסור על כך את נפשו קדוש יאמר לו‪.‬‬

‫ב‪ .‬חולה מותר לו לעבור את העבירה גם אם הוא עושה כן ברצון‪ ,‬וזאת כי באופן כזה‬
‫שחייו תלוים מנגד כלל אין לו איסור‪ ,‬אבל מי שאנסו אותו לעבור עבירה יש לו איסור‪ ,‬אלא‬
‫שהתורה לא מחייבת למסור על כך את הנפש‪ ,‬וממילא הרי הוא כמי שעובר עבירה באונס‪,‬‬
‫ולכן אם הוא יעבור על האיסור לא מחמת האילוץ‪ ,‬אלא מתוך כונה ורצון ליהנות מהאיסור‬
‫לא יהיה לו את ההיתר של וחי בהם ולא שימות בהם‪ ,‬כי העושה באונס וברצון אינו נחשב‬

‫לאנוס‪.‬‬

‫ועל פי זה ביאר הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל באופן נוסף את דברי השאילתות שפירש‬
‫שצריך את הפסוק המלמד שבגילוי עריות אין היתר של וחי בהם‪ ,‬ביחס למי שהעלה ליבו טינא‬
‫ואם הוא לא יבעל הוא יסתכן‪ ,‬שבזה לולא גילוי מיוחד הינו מתירים לו לעבור על העבירה‪,‬‬
‫וזאת למרות שמאחר ואין קישוי אלא לדעת ממילא בהכרח שהוא עושה כן מרצון‪ ,‬אך מאחר‬
‫ולחולה מסוכן התורה התירה את האיסור בהיתר גמור‪ ,‬ממילא לולא זאת שיש מקור להחריג‬

‫מהיתר זה את העבירה של גילוי עריות‪ ,‬היינו מתירים לו לבעול בכדי שלא ימות‪.‬‬

‫ביאור אחר בחילוק בין כפוי לחולה‬

‫אלא שחזר הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל ותמה שמאחר והמקור לשני ההלכות אחד הוא‪,‬‬
‫כי גם ההיתר לעבור איסור בשביל חולה‪ ,‬וגם ההיתר לעבור איסור בכדי להינצל מאנסים הוא‬

‫מהפסוק "וחי בהם ‪ -‬ולא שימות בהם"‪ ,‬אם כן מנין לחלק בזה בין גדרי ההיתר‪.‬‬

‫ובהכרח שהסיבה שמי שאונסים אותו לעבור עבירה מותר לו להתחסד ולמסור את נפשו‪,‬‬
‫בשונה מחולה שנזקק לעבור עבירה לצורך רפואתו שאין לו היתר להתחסד ולהסתכן‪ ,‬כי‬
‫מי שאונסים אותו לעבור עבירה והוא מוסר על כך את נפשו יש בזה ענין של קידוש השם‪,‬‬
‫לעומת זאת בחולה שמסכן את עצמו אין לזה כל שיכות לקידוש השם‪ ,‬וכבר נתבאר כן‬

‫בשו"ת רדב"ז (חלק ג' סימן תמ"ד) ובאיסור והיתר הארוך (שער ס' אות ח')‪.‬‬