Page 273 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גער‬ ‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬

‫כאשר יהודי לא נשמע לאלו שאונסים אותו לעבור‬ ‫בזה כריב"א‪ ,‬והורה הרדב"ז שאין זו הנהגה נכונה‪ ,‬כי‬
‫עבירה אלא הוא מוסר את נפשו ולא מוכן לעבור‬ ‫חולה שצריך לאכול בכדי לשמר את חייו‪ ,‬אין לו כל‬
‫איסור‪ ,‬הרי יש בזה ענין של קידוש השם‪ ,‬ולכן מותר‬
‫להתחסד ולמסור את הנפש‪ ,‬אבל חולה שזקוק‬ ‫היתר לצום‪.‬‬
‫לאכול לרפואתו והוא נמנע מכך אין בזה כל שייכות‬
‫לקידוש השם‪ ,‬ולכן אין לחולה כל היתר להתחסד‬ ‫והסיק הרדב"ז שבהכרח צריך לומר שהסיבה‬
‫ולא לאכול את המאכלות האסורים‪ ,‬ואדרבה העושה‬ ‫שריב"א נמנע מלאכול למרות שהרופא אמר שאם‬
‫הוא יאכל יתכן והוא יחיה‪ ,‬זאת בגלל שהריב"א‬
‫כן הרי הוא הוא כמאבד עצמו לדעת‪.‬‬ ‫הרגיש שסופו קרב וגם אם הוא יאכל זה לא יועיל‬
‫לו‪ ,‬ולכן הוא העדיף להתענות ביום הכיפורים ולמות‬
‫כבוד השם יתברך‬ ‫מתוך צום‪ ,‬ולא לאכול ולמות מתוך אכילה‪ ,‬אבל מי‬
‫שאכן יש צד שבזכות האכילה הוא יאריך את ימיו‪,‬‬
‫כעין זאת ביאר גם רבינו יונה אשכנזי [היה מחותן‬
‫של בעל התרומת הדשן‪ ,‬ובן דורו של הרדב"ז]‬ ‫אין לו כל היתר להמנע מהאכילה‪.‬‬
‫בספרו איסור והיתר הארוך (שער ס'‪ ,‬אות ח') "ולא‬
‫דמי לדבר הנוגעת בכבוד השם יתברך שכתוב בסמ"ק‬ ‫קידוש השם‬
‫שאדם יכול לוותר על נפשו‪ ,‬דהתם כתיב ביה ובכל‬
‫נפשך‪ ,‬וגם שואלין ממנו נפשו"‪ ,‬וכן צידד הגאון רבי‬ ‫והוסיף הרדב"ז וביאר שלמרות שיש אומרים‬
‫אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד (קובץ הערות סימן מ"ט‬ ‫שאם אונסים יהודי לאכול מאכלות אסורות‪ ,‬הוא‬
‫רשאי למסור את נפשו ולא לגעל את נפשו‪ ,‬אך אין‬
‫אות י"א)‪.‬‬ ‫זה דומה לחולה שזקוק לאכול‪ ,‬וטעם החילוק כי‬

‫‪ -‬ה' ‪-‬‬

‫וחי בהם ולא שימות בהם ‪ -‬פטור או גבול‬

‫באות ד' ביארנו שהסיבה שלמרות שלחולה הנזקק לאכול מאכלות אסורות אין לו כל‬
‫היתר להתחסד ולהסתכן בכדי להימנע מכך‪ ,‬לעומת זאת מי שכופים אותו לגעל את נפשו‬
‫במאכלות אסורות רבו השיטות המתירות לו להתחסד ולמסור את נפשו‪ ,‬זאת משום שיש‬
‫בזה קידוש ה'‪ ,‬לעומת חולה שבזה שהוא נמנע מלאכול מאכלות אסורות אין לזה כל שייכות‬
‫לקידוש ה'‪ ,‬אמנם בקובץ הערות (סימן מ"ט אותיות ט' י') כתב הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל‬
‫הי"ד לבאר את החילוק באופן אחר‪ ,‬ועל פי זה הוא ישב את דעת השאילתות (פרשת וארא‬

‫שאילתא מ"ב‪ ,‬הובא בתוספות ביומא דף פ"ב עמוד ב')‪.‬‬

‫ואף התירה לעבור עבירה בכדי שינצל‪ ,‬וזאת מאחר‬ ‫רבי אלחנן זצ"ל חקר אחר מהות ההיתר לעבור‬
‫והתורה מעונינת שהיהודי ישאר בחיים‪ ,‬וכן מבואר‬ ‫איסורים הנלמד מ"וחי בהם ‪ -‬ולא שימות בהם"‪,‬‬
‫ברש"י (יומא דף פ"ב עמוד ב') ד"ה מאי חזית "וחי‬ ‫כי בפשוטו למדים מפסוק זה שכאשר כנגד קיום‬
‫בהם ולא שימות בהם ‪ -‬טעמו של דבר‪ ,‬לפי שחביבה‬ ‫המצוה או ההימנעות מהעבירה יש שאלה של‬
‫נפשן של ישראל לפני המקום יותר מן המצות‪ ,‬אמר‬ ‫חיים או מות‪ ,‬באופן כזה התורה פטרה מהמצות‬