Page 271 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫אער‬ ‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬

‫די בפעם אחת‬ ‫ההיתר למסור את הנפש בשביל שלא לאבד את‬
‫העולם הבא‪.‬‬
‫אכן ברמב"ם (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה‬
‫א') לא הזכיר שצריך לעמוד בניסיון בכדי להעשות‬ ‫בעל תשובה‬
‫לבעל תשובה אלא רק פעם אחת‪" ,‬אי זו היא תשובה‬
‫גמורה‪ ,‬זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו‬ ‫אלא שכמפורש ביומא (דף פ"ו עמוד ב') "היכי‬
‫לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה‪ ,‬לא מיראה‬ ‫דמי בעל תשובה [מיהו בעל תשובה?]‪ ,‬אמר רב‬
‫ולא מכשלון כח‪ ,‬כיצד הרי שבא על אשה בעבירה‬ ‫יהודה כגון שבאת לידו דבר עבירה [שהזדמנה לו‬
‫ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה‬ ‫שוב אותה עבירה שחטא בה]‪ ,‬פעם ראשונה ושניה‬
‫ובכח גופו ובמדינה שעבר בה ופירש ולא עבר זהו‬ ‫וניצל הימנה [ופעמים הוא עמד בניסיון]‪ ,‬מחוי רב‬
‫בעל תשובה גמורה"‪ ,‬ועיין בלחם משנה שהקשה על‬ ‫יהודה [והוא הסביר שזה רק כאשר הזדמנה לידו]‬
‫הרמב"ם שלא העתיק לדברי רב יהודה בשלמותם‪,‬‬ ‫באותה אשה באותו פרק באותו מקום‪[ ,‬כי רק כאשר‬
‫כי הרי רב יהודה אמר שנעשים בעל תשובה כאשר‬ ‫אדם נמצא שוב באותו ניסיון שהוא כשל בו ועתה‬
‫עומדים פעמיים בניסיון‪ ,‬ואילו מהרמב"ם משמע‬ ‫הוא מצליח לכבוש את יצרו ולעמוד בניסיון‪ ,‬אז הוא‬
‫שבפעם אחת שעומדים בניסיון כבר נעשים בעלי‬ ‫נעשה בעל תשובה]"‪ ,‬אם כן לא היה לתלמידי רבי‬
‫תשובה‪ ,‬וכתב הלחם משנה שצריך לומר שבגירסת‬ ‫יהודה החסיד דרך לחזור בתשובה אלא רק אם הם‬
‫הגמרא שהיתה לפני הרמב"ם לא היה כתוב בדברי‬ ‫יחזרו שוב באותה הדרך ולמרות שהם יהיו בסכנה‬
‫רב יהודה "פעם ראשונה ושניה"‪ ,‬אלא היה רק כתוב‬ ‫הם יעמדו בניסיון והם לא ישובו להשתמש בשמות‬
‫"כגון שבאת לידו דבר עבירה וניצל הימנה"‪ ,‬ולכן‬ ‫הקדושים בכדי להינצל מהסכנה‪ ,‬רק בזה הם ייעשו‬
‫הרמב"ם העתיק להלכה שדי בפעם אחת שעומדים‬ ‫בעלי תשובה‪ ,‬כך שלא היתה להם אפשרות לקיים‬
‫את מצות התשובה אלא רק אם הם ימסרו את‬
‫בניסיון בכדי להעשות בעל תשובה‪.‬‬
‫נפשם‪.‬‬
‫ובמעשה רקח פירש שהרמב"ם גרס "אמר רב‬
‫יהודה כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם ראשונה‪,‬‬ ‫מסירות נפש שוה כפעמיים‬
‫ושניה ניצל הימנה [ולא גרס וניצל הימנה]"‪ ,‬ולגירסה‬
‫זו פירוש דברי הגמרא הם שאותו דבר עבירה שבא‬ ‫אף שבגמרא כתוב שבכדי להעשות לבעל‬
‫לידו פעם ראשונה‪ ,‬בא לידו עתה פעם שניה והוא‬ ‫תשובה צריך לעמוד פעמים בניסיון‪ ,‬ואילו תלמידי‬
‫ניצל ממנה‪ ,‬כך או כך מתבאר מדברי הרמב"ם‬ ‫רבי יהודה החסיד לא עמדו בניסיון אלא רק פעם‬
‫שבפעם אחת שעומדים בניסיון נעשים בעלי‬ ‫אחת והם נהרגו‪ ,‬יתכן שכאשר עומדים בניסיון‬
‫תשובה‪ ,‬וממילא גם תלמידי רבי יהודה החסיד נעשו‬ ‫עד כדי מסירות נפש ממילא פעם אחת שוות ערך‬

‫בעלי תשובה בזה שהם עמדו פעם אחת בניסיון‪.‬‬ ‫לפחות לשני פעמים‪.‬‬

‫התבאר שההיתר של תלמידי רבי יהודה החסיד למסור את נפשם היה בכדי לקיים‬
‫את מצות התשובה‪ ,‬ומכאן הוכיח הסמ"ק שרבי יהודה החסיד סבור שאף שאין חיוב‬
‫למסור את הנפש בכדי לקיים מצות עשה‪ ,‬אבל אם ברצונו למסור על כך את נפשו קדוש‬

‫יאמר לו‪.‬‬