Page 269 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 269
טסר משה 'ה גריש ' -ה הלע מתנת
אלישע בעל כנפים יהודי או שתהיה רומאי ,אבל יהודי שמסכים לאכול
בשר פיגולים בגלל שמאימים עליו ,הוא אינו ראוי
שבת (דף ק"ל עמוד א') "ואמאי קרו ליה אלישע
בעל כנפים [אלישע היה מכונה בעל כנפיים ,ותוהה לחיות]".
הגמרא מדוע הוא כונה כך] ,שפעם אחת גזרה מלכות
הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו הרי שלמרות שהאיסור לאכול בשר נבילה אינו
יקרו את מוחו ,והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק, נכלל בשלושת העבירות החמורות ,עם זאת רבי בא
וראהו קסדור אחד [ממונה מטעם השלטונות לאכוף מסר את נפשו ,ולא הסכים לאכול מהבשר ,ולמרות
את הגזירה] ,רץ מלפניו [אלישע ברח מהקסדור, שלאחר מכן התברר שאדרבה העמידה האיתנה של
והקסדור] רץ אחריו ,כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו רבי בא הצילה אותו ,אבל הרי רבי בא לא ידע את
[כשאלישע ראה שהקסדור מתקרב אליו הוא מיהר כונתו של הרומאי ,והוא היה סבור שהרומאי יהרוג
והוריד את התפילין מראשו] ואחזן בידו ,אמר ליה אותו ,ולמרות זאת הוא סירב לאכול מהבשר ,ומזה
[אמר לו הקסדור] מה בידך ,אמר לו כנפי יונה [אמר הוכיח הרא"ש שמותר למסור את הנפש גם על
אלישע לקסדור שיש לו בידיו כנפי יונה] ,פשט את
ידו ונמצאו בה כנפי יונה [ואכן התרחש דבר פלא עבירות שדינם הוא יעבור ואל יהרג.
וכאשר אלישע פתח את ידו לא היו שם תפילין אלא
כנפי יונה ,ובכך הוא ניצל ממיתה] ,לפיכך היו קוראין אילו ידע רבי בא
אותו בעל כנפים [ובגין כך הוא כונה בפי כל אלישע
וראיה זו פלאית היא ,כי אדרבה הירושלמי שם
בעל כנפיים]". מסיים "אמר רבי מנא [אמר רבי מנא] ,אילו הוה רבי
בא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן [אילו רבי בא היה
הרי שאלישע סיכן את חייו בשביל מצות תפילין מודע להוראת חכמים] מיזל הוה בהדא [הוא היה
שאיננה משלושת העבירות החמורות ,והוכיח מכאן הולך עמם לעולם שכולו טוב]" ,והיינו שאילו רבי
הר"ן (שבת דף כ"ב עמוד ב' מדפי הרי"ף) שאף שאין בא היה יודע את ההלכה שאין למסור את הנפש על
חיוב למסור את נפשו על מצות תפילין ,אבל הרוצה שאר עבירות חוץ משלושת העבירות החמורות ,הרי
למסור את נפשו על כך קדוש יאמר לו ,אמנם גם את הוא לא היה מסכן את נפשו אלא הוא היה אוכל את
הראיה הזאת אפשר לדחות שלא היתה זאת אלא
הבשר ,וממילא הרומאי היה הורג אותו.
כהוראת שעה.
ולפי זה אדרבה מתבאר מדברי הירושלמי שרבי
רבי עקיבא בבית האסורים בא שסיכן את עצמו ולא הסכים לאכול מהבשר,
עשה זאת מחמת חיסרון בידיעת ההלכה ,כי ההלכה
בעירובין (דף כ"א עמוד ב') "תנו רבנן מעשה היא שאסור למסור את הנפש על שאר עבירות,
ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין ,והיה רבי ואילו רבי בא היה מודע להוראה זו הוא לא היה
יהושע הגרסי משרתו ,בכל יום ויום היו מכניסין לו מסרב לאכול ,ואם כן פלאי הוא שהרא"ש הביא
מים במדה [בכל יום רבי יהושע הגרסי היה מביא ראיה מהירושלמי שמותר למסור את הנפש אף
לרבי עקיבא כמות מסוימת של מים] ,יום אחד על שאר עבירות ,והרי אדרבה מתבאר מהירושלמי
מצאו שומר בית האסורין [באחד הימים שומר בית שאסור למסור את הנפש על שאר עבירות ,וכבר
האסורים עיכב את רבי יהושע הגרסי] ,אמר לו העיר בזה הגאון רבי משה מרגליות זצ"ל [רבו של
הגאון מוילנא] בפירושו לירושלמי מראה הפנים.