Page 269 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טסר‬ ‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬

‫אלישע בעל כנפים‬ ‫יהודי או שתהיה רומאי‪ ,‬אבל יהודי שמסכים לאכול‬
‫בשר פיגולים בגלל שמאימים עליו‪ ,‬הוא אינו ראוי‬
‫שבת (דף ק"ל עמוד א') "ואמאי קרו ליה אלישע‬
‫בעל כנפים [אלישע היה מכונה בעל כנפיים‪ ,‬ותוהה‬ ‫לחיות]"‪.‬‬
‫הגמרא מדוע הוא כונה כך]‪ ,‬שפעם אחת גזרה מלכות‬
‫הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו‬ ‫הרי שלמרות שהאיסור לאכול בשר נבילה אינו‬
‫יקרו את מוחו‪ ,‬והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק‪,‬‬ ‫נכלל בשלושת העבירות החמורות‪ ,‬עם זאת רבי בא‬
‫וראהו קסדור אחד [ממונה מטעם השלטונות לאכוף‬ ‫מסר את נפשו‪ ,‬ולא הסכים לאכול מהבשר‪ ,‬ולמרות‬
‫את הגזירה]‪ ,‬רץ מלפניו [אלישע ברח מהקסדור‪,‬‬ ‫שלאחר מכן התברר שאדרבה העמידה האיתנה של‬
‫והקסדור] רץ אחריו‪ ,‬כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו‬ ‫רבי בא הצילה אותו‪ ,‬אבל הרי רבי בא לא ידע את‬
‫[כשאלישע ראה שהקסדור מתקרב אליו הוא מיהר‬ ‫כונתו של הרומאי‪ ,‬והוא היה סבור שהרומאי יהרוג‬
‫והוריד את התפילין מראשו] ואחזן בידו‪ ,‬אמר ליה‬ ‫אותו‪ ,‬ולמרות זאת הוא סירב לאכול מהבשר‪ ,‬ומזה‬
‫[אמר לו הקסדור] מה בידך‪ ,‬אמר לו כנפי יונה [אמר‬ ‫הוכיח הרא"ש שמותר למסור את הנפש גם על‬
‫אלישע לקסדור שיש לו בידיו כנפי יונה]‪ ,‬פשט את‬
‫ידו ונמצאו בה כנפי יונה [ואכן התרחש דבר פלא‬ ‫עבירות שדינם הוא יעבור ואל יהרג‪.‬‬
‫וכאשר אלישע פתח את ידו לא היו שם תפילין אלא‬
‫כנפי יונה‪ ,‬ובכך הוא ניצל ממיתה]‪ ,‬לפיכך היו קוראין‬ ‫אילו ידע רבי בא‬
‫אותו בעל כנפים [ובגין כך הוא כונה בפי כל אלישע‬
‫וראיה זו פלאית היא‪ ,‬כי אדרבה הירושלמי שם‬
‫בעל כנפיים]"‪.‬‬ ‫מסיים "אמר רבי מנא [אמר רבי מנא]‪ ,‬אילו הוה רבי‬
‫בא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן [אילו רבי בא היה‬
‫הרי שאלישע סיכן את חייו בשביל מצות תפילין‬ ‫מודע להוראת חכמים] מיזל הוה בהדא [הוא היה‬
‫שאיננה משלושת העבירות החמורות‪ ,‬והוכיח מכאן‬ ‫הולך עמם לעולם שכולו טוב]"‪ ,‬והיינו שאילו רבי‬
‫הר"ן (שבת דף כ"ב עמוד ב' מדפי הרי"ף) שאף שאין‬ ‫בא היה יודע את ההלכה שאין למסור את הנפש על‬
‫חיוב למסור את נפשו על מצות תפילין‪ ,‬אבל הרוצה‬ ‫שאר עבירות חוץ משלושת העבירות החמורות‪ ,‬הרי‬
‫למסור את נפשו על כך קדוש יאמר לו‪ ,‬אמנם גם את‬ ‫הוא לא היה מסכן את נפשו אלא הוא היה אוכל את‬
‫הראיה הזאת אפשר לדחות שלא היתה זאת אלא‬
‫הבשר‪ ,‬וממילא הרומאי היה הורג אותו‪.‬‬
‫כהוראת שעה‪.‬‬
‫ולפי זה אדרבה מתבאר מדברי הירושלמי שרבי‬
‫רבי עקיבא בבית האסורים‬ ‫בא שסיכן את עצמו ולא הסכים לאכול מהבשר‪,‬‬
‫עשה זאת מחמת חיסרון בידיעת ההלכה‪ ,‬כי ההלכה‬
‫בעירובין (דף כ"א עמוד ב') "תנו רבנן מעשה‬ ‫היא שאסור למסור את הנפש על שאר עבירות‪,‬‬
‫ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין‪ ,‬והיה רבי‬ ‫ואילו רבי בא היה מודע להוראה זו הוא לא היה‬
‫יהושע הגרסי משרתו‪ ,‬בכל יום ויום היו מכניסין לו‬ ‫מסרב לאכול‪ ,‬ואם כן פלאי הוא שהרא"ש הביא‬
‫מים במדה [בכל יום רבי יהושע הגרסי היה מביא‬ ‫ראיה מהירושלמי שמותר למסור את הנפש אף‬
‫לרבי עקיבא כמות מסוימת של מים]‪ ,‬יום אחד‬ ‫על שאר עבירות‪ ,‬והרי אדרבה מתבאר מהירושלמי‬
‫מצאו שומר בית האסורין [באחד הימים שומר בית‬ ‫שאסור למסור את הנפש על שאר עבירות‪ ,‬וכבר‬
‫האסורים עיכב את רבי יהושע הגרסי]‪ ,‬אמר לו‬ ‫העיר בזה הגאון רבי משה מרגליות זצ"ל [רבו של‬

‫הגאון מוילנא] בפירושו לירושלמי מראה הפנים‪.‬‬