Page 269 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 269

‫טסר‬  ‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬                         ‫מתנת‬

          ‫אלישע בעל כנפים‬                          ‫יהודי או שתהיה רומאי‪ ,‬אבל יהודי שמסכים לאכול‬
                                                   ‫בשר פיגולים בגלל שמאימים עליו‪ ,‬הוא אינו ראוי‬
‫שבת (דף ק"ל עמוד א') "ואמאי קרו ליה אלישע‬
‫בעל כנפים [אלישע היה מכונה בעל כנפיים‪ ,‬ותוהה‬                                             ‫לחיות]"‪.‬‬
‫הגמרא מדוע הוא כונה כך]‪ ,‬שפעם אחת גזרה מלכות‬
‫הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו‬       ‫הרי שלמרות שהאיסור לאכול בשר נבילה אינו‬
‫יקרו את מוחו‪ ,‬והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק‪,‬‬    ‫נכלל בשלושת העבירות החמורות‪ ,‬עם זאת רבי בא‬
‫וראהו קסדור אחד [ממונה מטעם השלטונות לאכוף‬         ‫מסר את נפשו‪ ,‬ולא הסכים לאכול מהבשר‪ ,‬ולמרות‬
‫את הגזירה]‪ ,‬רץ מלפניו [אלישע ברח מהקסדור‪,‬‬          ‫שלאחר מכן התברר שאדרבה העמידה האיתנה של‬
‫והקסדור] רץ אחריו‪ ,‬כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו‬      ‫רבי בא הצילה אותו‪ ,‬אבל הרי רבי בא לא ידע את‬
‫[כשאלישע ראה שהקסדור מתקרב אליו הוא מיהר‬           ‫כונתו של הרומאי‪ ,‬והוא היה סבור שהרומאי יהרוג‬
‫והוריד את התפילין מראשו] ואחזן בידו‪ ,‬אמר ליה‬       ‫אותו‪ ,‬ולמרות זאת הוא סירב לאכול מהבשר‪ ,‬ומזה‬
‫[אמר לו הקסדור] מה בידך‪ ,‬אמר לו כנפי יונה [אמר‬     ‫הוכיח הרא"ש שמותר למסור את הנפש גם על‬
‫אלישע לקסדור שיש לו בידיו כנפי יונה]‪ ,‬פשט את‬
‫ידו ונמצאו בה כנפי יונה [ואכן התרחש דבר פלא‬                      ‫עבירות שדינם הוא יעבור ואל יהרג‪.‬‬
‫וכאשר אלישע פתח את ידו לא היו שם תפילין אלא‬
‫כנפי יונה‪ ,‬ובכך הוא ניצל ממיתה]‪ ,‬לפיכך היו קוראין‬             ‫אילו ידע רבי בא‬
‫אותו בעל כנפים [ובגין כך הוא כונה בפי כל אלישע‬
                                                   ‫וראיה זו פלאית היא‪ ,‬כי אדרבה הירושלמי שם‬
                                 ‫בעל כנפיים]"‪.‬‬     ‫מסיים "אמר רבי מנא [אמר רבי מנא]‪ ,‬אילו הוה רבי‬
                                                   ‫בא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן [אילו רבי בא היה‬
‫הרי שאלישע סיכן את חייו בשביל מצות תפילין‬          ‫מודע להוראת חכמים] מיזל הוה בהדא [הוא היה‬
‫שאיננה משלושת העבירות החמורות‪ ,‬והוכיח מכאן‬         ‫הולך עמם לעולם שכולו טוב]"‪ ,‬והיינו שאילו רבי‬
‫הר"ן (שבת דף כ"ב עמוד ב' מדפי הרי"ף) שאף שאין‬      ‫בא היה יודע את ההלכה שאין למסור את הנפש על‬
‫חיוב למסור את נפשו על מצות תפילין‪ ,‬אבל הרוצה‬       ‫שאר עבירות חוץ משלושת העבירות החמורות‪ ,‬הרי‬
‫למסור את נפשו על כך קדוש יאמר לו‪ ,‬אמנם גם את‬       ‫הוא לא היה מסכן את נפשו אלא הוא היה אוכל את‬
‫הראיה הזאת אפשר לדחות שלא היתה זאת אלא‬
                                                             ‫הבשר‪ ,‬וממילא הרומאי היה הורג אותו‪.‬‬
                                 ‫כהוראת שעה‪.‬‬
                                                   ‫ולפי זה אדרבה מתבאר מדברי הירושלמי שרבי‬
      ‫רבי עקיבא בבית האסורים‬                       ‫בא שסיכן את עצמו ולא הסכים לאכול מהבשר‪,‬‬
                                                   ‫עשה זאת מחמת חיסרון בידיעת ההלכה‪ ,‬כי ההלכה‬
‫בעירובין (דף כ"א עמוד ב') "תנו רבנן מעשה‬           ‫היא שאסור למסור את הנפש על שאר עבירות‪,‬‬
‫ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין‪ ,‬והיה רבי‬        ‫ואילו רבי בא היה מודע להוראה זו הוא לא היה‬
‫יהושע הגרסי משרתו‪ ,‬בכל יום ויום היו מכניסין לו‬     ‫מסרב לאכול‪ ,‬ואם כן פלאי הוא שהרא"ש הביא‬
‫מים במדה [בכל יום רבי יהושע הגרסי היה מביא‬         ‫ראיה מהירושלמי שמותר למסור את הנפש אף‬
‫לרבי עקיבא כמות מסוימת של מים]‪ ,‬יום אחד‬            ‫על שאר עבירות‪ ,‬והרי אדרבה מתבאר מהירושלמי‬
‫מצאו שומר בית האסורין [באחד הימים שומר בית‬         ‫שאסור למסור את הנפש על שאר עבירות‪ ,‬וכבר‬
‫האסורים עיכב את רבי יהושע הגרסי]‪ ,‬אמר לו‬           ‫העיר בזה הגאון רבי משה מרגליות זצ"ל [רבו של‬

                                                     ‫הגאון מוילנא] בפירושו לירושלמי מראה הפנים‪.‬‬
   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274