Page 266 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 266

‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫וסר‬

‫ט')‪ ,‬והר"ן (שבת דף כ"ב עמוד ב' בדפי הרי"ף)‬     ‫אלא הוא גם הפסיד את מעלתו של מי שחשב‬
‫סבורים שאין האנוס מחויב לעבור על האיסור‪ ,‬אלא‬   ‫לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה‪ ,‬שמעלה עליו‬
‫מותר לו להתחסד ולהימנע מהעבירה‪ ,‬וזאת למרות‬
                                                                  ‫הכתוב שכאילו שהוא עשאה‪.‬‬
                             ‫שהוא מסתכן בכך‪.‬‬
                                                          ‫שבוי המתחסד‬
‫ובהגהות אשר"י (כתובות פרק א' סימן ד') כתב‬
‫שמהרי"ח הסתפק האם מותר לאנוס לסכן את עצמו‬      ‫אך כל זאת רק לגבי חולה שסיכן את עצמו לקיים‬
                                               ‫מצוה או להימנע מעבירה‪ ,‬אבל לעומת זאת בנידון‬
                         ‫ולא לעבור על העבירה‪.‬‬  ‫של שמעון המאוים על ידי שוביו שהם יהרגו אותו‬
                                               ‫אם הוא לא יגעל את נפשו בבשר הפיגולים‪ ,‬ולמרות‬
            ‫להנאת עצמו‬                         ‫זאת הוא מעונין להימנע מלאכול מהבשר‪ ,‬בזה רבו‬

‫רבינו ירוחם (נתיב י"ח חלק ג' דף קס"ה טור ד')‬                   ‫השיטות בפוסקים‪ ,‬ונציגם בקצרה‪.‬‬
‫חילק בזה בין אופן שהגוי דורש מהיהודי לחטוא‬
‫מתוך כונה להעבירו על דתו‪ ,‬שבזה מותר לו למסור‬                 ‫האוסרים‬
‫את נפשו‪ ,‬אבל אם הגוי רק מתכוין להנאת עצמו אך‬
‫אין לו כל כונה להעביר את היהודי על דתו‪ ,‬באופן‬  ‫דעת הרמב"ם (פרק ה' מהלכות יסודי התורה‬
‫כזה אין ליהודי כל היתר להסתכן‪ ,‬וכן כתב הב"ח‬    ‫הלכה ד') ש"כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג‪ ,‬ונהרג‬
                                               ‫ולא עבר‪ ,‬הרי זה מתחייב בנפשו"‪ ,‬וכן דעת הרמב"ן‬
    ‫(יורה דעה סימן קנ"ז אות ב') בדעת התוספות‪.‬‬  ‫(תורת האדם שער המיחוש ד"ה ולא מבעיא)‪ ,‬וכן‬
                                               ‫פסק הנימוקי יוסף (סנהדרין דף י"ח עמוד א' מדפי‬
‫ומדברי הב"ח דייק הש"ך (יורה דעה סימן‬           ‫הרי"ף)‪ ,‬עם זאת כתב הנימוקי יוסף שאף לשיטתם‬
‫קנ"ז ס"ק ב') שגם אם הגוי דורש מהיהודי לחטוא‬    ‫"אם הוא אדם גדול וחסיד ירא שמים‪ ,‬ורואה שהדור‬
‫בפרהסיא אסור לו להתחסד ולמסור את נפשו‬          ‫פרוץ בכך‪ ,‬רשאי לקדש השם ולמסור עצמו אפילו על‬
‫אם מטרתו של הגוי הינה להנאת עצמו ולא בכדי‬      ‫מצוה קלה‪ ,‬כדי שיראו העם וילמדו ליראה את השם‬
‫להעבירו על דתו‪ ,‬אבל מהפרישה (יורה דעה סימן‬
‫קנ"ז ס"ק ג') דייק הש"ך שדווקא כשיכול לחטוא‬                                   ‫לאהבו בכל לבם"‪.‬‬
‫בצנעה אסור לו להסתכן‪ ,‬אבל אם הגוי דורש‬
‫מהיהודי לחטוא בפרהסיא מותר לו למסור נפשו‬                     ‫המתירים‬
‫למיתה אפילו כשהגוי אינו מתכוין להעביר אותו על‬
                                               ‫אמנם רבינו יצחק מקורבייל בספר מצות קטן‬
       ‫דתו אלא כל מטרתו הינה רק להנאת עצמו‪.‬‬    ‫(סמ"ק מצוה ג')‪ ,‬והרא"ש (עבודה זרה פרק ב' סימן‬

                              ‫להלכה‬

‫הטור ושולחן ערוך (יורה דעה סימן קנ"ז סעיף א') פסקו שמותר למי שאונסים אותו‬
‫לעבור עבירה למסור עצמו למיתה ולא לעבור על העבירה‪ ,‬ואילו הבית יוסף דרכי משה‬

                                                                ‫והב"ח (אות א') הסיקו לאסור‪.‬‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271