Page 264 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 264

‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬  ‫מתנת‬  ‫דסר‬

                             ‫החולי אונס אותו‬

‫תירץ הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד שיש בזה חילוק מהותי‪ ,‬כאשר אונסים אותו‬
‫לבעול‪ ,‬אזי מכיון שאין קישוי אלא לדעת‪ ,‬אם כן בהכרח שהיה לו רצון לבעול גם ללא‬
‫האונס‪[ ,‬וכמו שהתבאר בארוכה (בשריג ב' עלה ג' אות ג') בשם הגאון רבי אלחנן וסרמן‬
‫זצ"ל והגאון רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל ששיטת הרמב"ם והשאילתות היא שמאחר ואין‬
‫קישוי אלא לדעת אם כן בהכרח שאף ללא האונס וההכרח הוא היה בועל מרצון]‪ ,‬כך שאין‬
‫כל שייכות בין האונס לרצון‪ ,‬ולכן אין בזה פטור של אונס‪ ,‬אבל כאשר הוא העלה בליבו‬
‫טינא מחמת שהוא חשק באשה ממילא אונס החולי הוא הוא הגורם לרצון‪ ,‬ולכן במקרה‬
‫זה למרות הרצון יהיה לו פטור של אונס‪ ,‬כי האונס הוא הגורם לרצון‪ ,‬ומפני כן לולא זאת‬

                      ‫שלמדים מפסוק שבגילוי עריות יהרג ואל יעבור היה מותר לו לבעול‪.‬‬

                        ‫‪ -‬ב' ‪-‬‬

                ‫המתחסד למסור את נפשו‬

‫הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד ביאר בדרך נוספת את החילוק בין מי שאנסו אותו‬
                                                   ‫לבעול‪ ,‬לעומת מי שהעלה בליבו טינא‪.‬‬

                      ‫ראובן ‪ -‬חולה מתחסד‬

      ‫ראובן שוכב בבית החולים כשמחלה קשה מקוננת בגופו ובהוראת‬
      ‫הרופאים בכדי להציל את חייו הוא חייב לאכול בשר‪ ,‬אך אין בנמצא‬
      ‫רק בשר שנשחט שלא כדת‪ ,‬אין ספק שעל פי ההלכה מותר לו לאכול‬
      ‫את הבשר‪ ,‬כי הרי התורה אומרת "וחי בהם ‪ -‬ולא שימות בהם"‪ ,‬אבל‬
      ‫ראובן שכל חייו הקפיד על קלה כבחמורה איננו מעונין לגעל את נפשו‬
      ‫במאכלות אסורות‪ ,‬והוא מעדיף למות ולא לאכול מהבשר‪ ,‬האם מותר‬
      ‫לראובן להימנע מלאכול את הבשר‪ ,‬או שהוא מחויב לשמור על חייו‬

                                                              ‫ולאכול את הבשר?‬

                     ‫שמעון ‪ -‬שבוי מתחסד‬

      ‫שמעון נמצא בשבי בין הגויים‪ ,‬ושוביו כופים אותו לגעל את נפשו‬
      ‫במאכלות אסורות ולאכול בשר נבילה‪ ,‬הלכה ברורה היא שמותר‬
   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269