Page 264 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 264
משה 'ה גריש ' -ה הלע מתנת דסר
החולי אונס אותו
תירץ הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד שיש בזה חילוק מהותי ,כאשר אונסים אותו
לבעול ,אזי מכיון שאין קישוי אלא לדעת ,אם כן בהכרח שהיה לו רצון לבעול גם ללא
האונס[ ,וכמו שהתבאר בארוכה (בשריג ב' עלה ג' אות ג') בשם הגאון רבי אלחנן וסרמן
זצ"ל והגאון רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל ששיטת הרמב"ם והשאילתות היא שמאחר ואין
קישוי אלא לדעת אם כן בהכרח שאף ללא האונס וההכרח הוא היה בועל מרצון] ,כך שאין
כל שייכות בין האונס לרצון ,ולכן אין בזה פטור של אונס ,אבל כאשר הוא העלה בליבו
טינא מחמת שהוא חשק באשה ממילא אונס החולי הוא הוא הגורם לרצון ,ולכן במקרה
זה למרות הרצון יהיה לו פטור של אונס ,כי האונס הוא הגורם לרצון ,ומפני כן לולא זאת
שלמדים מפסוק שבגילוי עריות יהרג ואל יעבור היה מותר לו לבעול.
-ב' -
המתחסד למסור את נפשו
הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד ביאר בדרך נוספת את החילוק בין מי שאנסו אותו
לבעול ,לעומת מי שהעלה בליבו טינא.
ראובן -חולה מתחסד
ראובן שוכב בבית החולים כשמחלה קשה מקוננת בגופו ובהוראת
הרופאים בכדי להציל את חייו הוא חייב לאכול בשר ,אך אין בנמצא
רק בשר שנשחט שלא כדת ,אין ספק שעל פי ההלכה מותר לו לאכול
את הבשר ,כי הרי התורה אומרת "וחי בהם -ולא שימות בהם" ,אבל
ראובן שכל חייו הקפיד על קלה כבחמורה איננו מעונין לגעל את נפשו
במאכלות אסורות ,והוא מעדיף למות ולא לאכול מהבשר ,האם מותר
לראובן להימנע מלאכול את הבשר ,או שהוא מחויב לשמור על חייו
ולאכול את הבשר?
שמעון -שבוי מתחסד
שמעון נמצא בשבי בין הגויים ,ושוביו כופים אותו לגעל את נפשו
במאכלות אסורות ולאכול בשר נבילה ,הלכה ברורה היא שמותר