Page 259 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 259
טנר משה 'ה גריש ' -ד הלע מתנת
לא מהכל זוכה אדם להירפא
ו .הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל (שו"ת ציץ אליעזר חלק ט' סימן י"ז 'קונטרס
רפואה בשבת' פרק ד') הדגיש שחשש זה אינו אלא לכתחילה ,אבל משורת הדין ניתן לזמן
גם רופא שאינו שומר שבת ,וזאת משלושה טעמים ,ראשית לא נמצא בפוסקים מי שסובר
כבית הלוי ,זאת ועוד מאחר ולא מהכל אדם זוכה להתרפאות (שולחן ערוך יורה דעה סימן
של"ו סעיף א') ממילא במבט הלכתי כל רופא הינו כרופא מומחה ביחס לשאר הרופאים,
שכמבואר (בעלה ג' פרק ג') שכאשר הרופא שאינו שומר שבת הינו רופא מומחה אין מניעה
לזמן אותו ,כי הרי הוא כרופא יחיד שהתפרש (בעלה ג' פרק ב') שבאופן כזה כשם שהאיסור
לחלל את השבת נדחה מפני פיקוח נפש ,כך גם איסור לפני עיור ידחה בגלל פיקוח נפש,
(עלה ג' פרק ד').
ז .אך התבאר שהיתר זה אינו מוסכם ,כי מדברי החתם סופר (יורה דעה סימן של"ח)
מוכח שהטענה שלא מהכל זוכה אדם להירפא אין בכוחה לדחות איסורים ,וממילא אין היתר
לחלל שבת בגלל הטענה שלא מהכל אדם זוכה להירפא ,אך מדברי השבות יעקב (יורה דעה
סימן פ"ו) מתבאר שסברא זו דוחה איסורים( ,והארכנו בזה בעלה ג' פרק ה').
ח .טענה נוספת המצמצמת היתר זה הינה סברת האגרות משה (אורח חיים חלק א' סימן
קל"א) שרק כאשר הזמינו רופא מסוים לרפאות אז אומרים שאין לו לדחות את הבקשה כי
לא מהכל אדם זוכה להירפא ,אבל כאשר ישנם שני רופאים שיכולים לטפל בחולה אין כל
סיבה לתלות שדוקא מרופא זה תבוא הישועה ולא מהרופא השני (עלה ג' פרק ו').
איסור לפני עיור -בין אדם למקום
היתר נוסף שהתבאר בעלה ד' מתבסס על כמה הנחות יסוד.
ט .האיסור לתת לפני העיור מכשול או להשיא לחבר עצה שאינה הוגנת הינו מצד בין
אדם לחבירו ונכלל בזה גם האיסור להחטיא את החבר ,אך כל זה רק כאשר החבר הינו שוגג,
אבל אם החבר מזיד ,ממילא מחמת בין אדם לחבירו אין כל מניעה להציב לפניו מכשול
ולהחטיא אותו ,כי הרי הוא חוטא מדעת ובשאט נפש ,אלא האיסור להחטיא אותו הוא רק
מצד בין אדם למקום ,שהתורה מקפידה שלא יתהוה בגינו איסור [הגאון רבי אלחנן וסרמן
זצ"ל הי"ד (קובץ שיעורים פסחים אות צ"ה) ,שו"ת אחיעזר (חלק ג' סימן ס"ה אות ט' ,וסימן
פ"א אות ז') ,חזון איש (יורה דעה סימן ס"ב אות ז' ,ואות כ"ד) ,אגרות משה (יורה דעה חלק
א' סימן ג' ,ואורח חיים חלק ה' סימן י"ג אות ט') ,וכן הוא בקובץ אהל מרדכי בשם הגאון רבי
יוסף שלמה כהנמן גאב"ד פוניבז' זצ"ל ,והארכנו בזה בעלה ד' אות ב'].
י .על פי זה ביאר האגרות משה (יורה דעה חלק א' סימן ג') שגם אם החוטא אינו עובר
איסור ,וכגון אם אנסו אותו לחטוא ,אבל אם ביחס למחטיא יש כאן איסור ,ממילא הרי זה
