Page 260 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 260
משה 'ה גריש ' -ד הלע מתנת רס
בכלל האיסור לתת מכשול לפני העיור ,כי כמו שהתורה מקפידה שיהודי לא יחטא ,כך גם
רצון התורה הוא שלא יתהוה איסור בגלל יהודי( ,עלה ד' אות ג').
י"א .מפני כן חידש החתם סופר (יורה דעה סימן של"ח) שאם השלטון קבע שרופא כהן
יהיה המורשה לקבוע את המות ,יהיה מותר לזמן את הרופא הכהן לקבוע את המות ,כי
מאחר וביחס למטפלים במת אין אפשרות לקבור אותו בלא שהרופא הכהן יאשר את מותו,
ממילא המת הוא כמת מצוה שמותר לכהן להיטמא לו ,וזאת למרות שביחס לכהן אין זה
מת מצוה כי הוא הרי יכול להתפטר מתפקידו ולאפשר בכך לרופא אחר לקבוע את המות,
עם זאת מאחר ואיסור לפני עיור הינו ביחס למחטיא ,וביחס למטפלים במת הינו מת מצוה,
לכן יהיה מותר להם לקרוא לרופא הכהן( ,עלה ד' אות ג').
י"ב .לאור זאת העלה הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל (שו"ת ציץ אליעזר חלק ט'
סימן י"ז 'קונטרס רפואה בשבת' פרק ד') סברא שלישית להתיר לזמן רופא שאינו שומר
שבת לטפל בחולה ,וזאת למרות שלדברי הבית הלוי לרופא אין היתר לחלל שבת ,כי הרי
הוא מורגל לחלל שבת ,אך מכיון שביחס לשומרי שבת הותר האיסור לצורך הצלת החולה,
ממילא אין בזה איסור לתת מכשול לפני העיור( ,עלה ד' אות ג').
י"ג .אך כל זאת רק אם הרופא מזיד ,אבל אם הרופא שוגג הרי יש בזה גם איסור מצד
בין אדם לחבירו ,כי הכשלת השני בעבירה אינה פחותה בחומרתה מלהשיא לו עצה שאינה
הוגנת ,ולכן אם הרופא שמורגל לחלל שבת הינו שוגג יהיה אסור להחטיא אותו ולזמן אותו
לטפל בחולה( ,עלה ד' אות ד').
י"ד .אם כן לסוברים שאחינו התועים דינם כדין תינוקות שנשבו ,וכמו שהארכנו בביאור
השיטות במתנת משה (חלק ג' ענף ו' 'קונטרס הריבית' שריג ז' עלה ה') ,ממילא בימינו לא
יהיה ניתן להסתמך על היתר זה בכדי לזמן רופא שאינו שומר שבת ,כי לכל העם בשגגה,
(עלה ד' אות ד').
והוספנו בנספח:
ט"ו .ברמב"ן (יבמות דף פ"ד עמוד ב') מבואר שאם המחטיא לא הוזהר על האיסור אין
לו איסור להחטיא ,וכן יסד בשו"ת אמונת שמואל (סימן י"ד) לבאר שיטת הפרישה ב"ח
וט"ז (יורה דעה סימן ס"ב) שהתירו לישראל להאכיל אבר מן החי מבהמה טמאה לגוי ,וזאת
למרות שהגוי עובר על איסור אבר מן החי ,אבל מכיון שליהודי אין איסור אבר מן החי
מבהמה טמאה ,לכן אין לו איסור להחטיא בזה את הגוי( ,עלה ד' אות ה').
ט"ז .האחיעזר (חלק ג' סימן פ"א אות ז') ביאר סברתם שמכיון שאיסור לפני עיור הוא
מחמת שהתורה הקפידה שלא יתהוה איסור מחמת יהודי ,לכן המודד לאיסור הוא ביחס
למחטיא ולא ביחס לחוטא( ,עלה ד' אות ה').
