Page 256 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 256

‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ד הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫ונר‬

‫של הרמב"ן שיש צורך ללמוד שגם הגרושה אסורה‬      ‫יש בזה איסור ממילא הרי זה נתינת מכשול לפני‬
‫להינשא לכהן בכדי לחייבה מלקות‪ ,‬והם התעלמו‬                                              ‫העיור‪.‬‬
‫מתירוצו השני של הרמב"ן שאילו הגרושה לא היתה‬
‫מוזהרת להינשא לכהן לא היה לה גם איסור לפני‬     ‫ואף שהגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל‬
‫עיור‪ ,‬ומכך שהראשונים התעלמו מזה מוכח שהם‬       ‫(שו"ת אחיעזר חלק ג' סימן פ"א אות ז') מצא‬
‫סברו שגם מי שאינו מוזהר בדבר אסור לו להכשיל‬    ‫סימוכין לגישה זו מדברי הרמב"ן (יבמות דף פ"ד‬
‫את השני שמוזהר על כך‪ ,‬ואם כן אדרבה בשיטת‬       ‫עמוד ב') לגבי נישואי גרושה לכהן‪ ,‬שהרמב"ן‬
‫הרשב"א והריטב"א מוכח שאיסור לפני עיור הינו‬     ‫כתב בתירוצו השני שאילו לגרושה לא היה איסור‬
‫ביחס לחוטא‪ ,‬ולכן כל שהשני מוזהר על כך אסור‬     ‫להינשא לכהן אף לא היה בנישואיה איסור לפני עיור‬
                                               ‫לא תיתן מכשול‪ ,‬אבל הרשב"א והריטב"א (יבמות‬
                                     ‫להכשילו‪.‬‬  ‫דף פ"ד עמוד ב') הזכירו רק את תירוצו הראשון‬

‫נמצא שנחלקו הקדמונים האם איסור לפני עיור הוא ביחס לחוטא או ביחס למחטיא‪,‬‬
‫לרמב"ן האיסור הוא ביחס למחטיא‪ ,‬וכן ביאר בשו"ת אמונת שמואל את שיטת הפרישה‬
‫ב"ח וט"ז‪ ,‬מאידך ברשב"א ובריטב"א מתבאר שהאיסור הוא ביחס לחוטא‪ ,‬וכן עולה מהשגת‬

                                            ‫הש"ך על הפרישה ב"ח וט"ז‪ ,‬וכן נקט הפרי חדש‪.‬‬

         ‫‪ -‬ז' ‪-‬‬

     ‫משנת החתם סופר‬

‫התבאר (באות ו') שנחלקו הקדמונים האם איסור לפני עיור הוא ביחס לחוטא או ביחס‬
‫למחטיא‪ ,‬ולכאורה לשיטות הסוברות שאיסור לפני עיור נמדד ביחס לחוטא אם כן אין‬
‫היתכנות לדברי החתם סופר (שו"ת יורה דעה סימן של"ח) שהתיר להזמין את הכהן לקבוע‬
‫את המוות בגלל שביחס לאלו שמזמינים את הכהן המת הינו מת מצוה‪ ,‬וזאת למרות שביחס‬
‫לכהן לא היה זה מת מצוה‪ ,‬ובהכרח שהחתם סופר נקט הלכה למעשה כדעת הרמב"ן‪,‬‬
‫וכסברת האמונת שמואל שכל שביחס למחטיא אין כאן חטא ממילא אין בזה איסור לפני‬

                                                                                           ‫עיור‪.‬‬

‫הרי אינם מוזהרים שלא להיטמא למתים‪ ,‬ולמרות‬      ‫אך אם כן יש לתמוה שהרי מתשובת החתם‬
‫זאת דן החתם סופר לאסור עליהם להזמין את הכהן‬    ‫סופר מתבאר מיניה וביה שלא כשיטת האמונת‬
‫מחמת איסור לפני עיור‪ ,‬ואף במסקנתו לא התיר‬      ‫שמואל‪ ,‬כי הרי נידון החתם סופר היה האם מותר‬
‫זאת החתם סופר אלא בהתבסס על כך שלמת יש‬         ‫למתעסקים בקבורה לזמן את הכהן לקבוע את‬
‫מעמד של מת מצוה‪ ,‬ובהכרח שהחתם סופר חולק‬        ‫המות‪ ,‬והרי המתעסקים אינם בהכרח כהנים‪ ,‬ואם כך‬
   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261