Page 251 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 251
אנר משה 'ה גריש ' -ד הלע מתנת
מת מצוה או טומאת עבירה
על פי האמור יובנו דברי החתם סופר שהתיר להזמין את הרופא הכהן לאשר את המוות
בכדי שיוכלו לקבור את המת ,וזאת בגלל שאם לא יקראו לרופא הכהן לא יוכלו לקבור את
המת ואם כן דינו כמת מצוה ,ותמהנו כי אף אמנם שביחס למטפלים בקבורה המת הינו כמת
מצוה ,אבל ביחס לכהן אין זה מת מצוה כי הרי בידו להתפטר מתפקידו ולאפשר לאחרים
לקבוע את המות.
אך לאמור יובן היטב ,וזאת מאחר והאיסור להזמין את הרופא הכהן לקבוע את המות
אינו מצד בין אדם לחבירו שמכשילים את הכהן באיסור ,אלא האיסור הוא מצד בין אדם
למקום שהתורה מקפידה על כך שכהן לא יטמא למתים ,ממילא המודד לאיסור הינו ביחס
למחטיא ולא ביחס לחוטא ,ולכן מאחר והמטפלים במת אין בידם אפשרות להביאו לקבורה
ללא האישור של הכהן ,הרי ביחס אליהם יש כאן מת מצוה ,ולמת מצוה מותר לכהן להיטמא,
כך שאין כל מניעה שהמטפלים בקבורה יזמינו את הכהן לאהל המת לקבוע את המוות ,כי
ביחס ל"מחטיאים" יש היתר לכהן להיטמא למת כי הינו כמת מצוה.
וחי בהם ולא שימות בהם
סברא זו גם מהוה עילה להתיר לקרוא לרופא שאינו שומר שבת לטפל בחולה שיש בו
סכנה ,וזאת למרות שהתבאר שלדעת הבית הלוי רופא שרגיל לחלל שבת גם ללא היתר של
פיקוח נפש אסור לו לחלל שבת גם אם במקרה זה יש היתר של פיקוח נפש ,עם זאת אין כל
מניעה להזמין את הרופא לטפל בחולה ,כי אמנם ביחס לרופא המורגל בחילולי שבת אין
כאן היתר לחלל שבת ,אך האיסור להזמין את הרופא הוא מצד לפני עיור לא תתן מכשול,
וכאמור המודד לאיסור לפני עיור הוא האם ביחס למחטיא יש כאן עבירה ,ולא האם ביחס
לחוטא יש כאן איסור ,והרי מכיון שלשומרי שבת יש היתר לחלל שבת בגלל פיקוח נפש ,כי
וחי בהם אמרה תורה ולא שימות בהם ,ממילא אין לשומרי שבת כל איסור לגרום שיתהוה
בגינם חילול שבת בטיפול בחולה שיש בו סכנה.
כך שגם כאשר יש לפנינו שני רופאים האחד שומר שבת והאחד
שאינו שומר שבת אין כל מניעה לזמן את הרופא שאינו שומר שבת,
כי למרות שהרופא יעבור איסור ,אבל מאחר וביחס לשומרי שבת אין
כאן עבירה ממילא בהזמנת הרופא אין בעיתיות של לפני עיור לא תתן
מכשול ,כי המדד לעבירה הינו ביחס ל'מחטיא' ולא ביחס לחוטא.