Page 249 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 249

‫טמר‬  ‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ד הלע‬                        ‫מתנת‬

‫לא מעונינת שמחמת היהודי יעברו אחרים איסור‪,‬‬                 ‫נתינת מכשול לפני גוי‬
‫וממילא אין בזה כל סיבה לחלק בין אם האחרים הם‬
‫יהודים או גוים‪ ,‬בין כך ובין כך מחמת היהודי יתהוה‬  ‫בפסחים (דף כ"ב עמוד ב') "תניא רבי נתן אומר‬
                                                  ‫מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר [ובכך הוא יכשיל‬
                                 ‫איסור בעולם‪.‬‬     ‫את הנזיר באיסור לשתות יין]‪ ,‬ואבר מן החי לבני נח‬
                                                  ‫[גם על בני נח נאסר לאכול אבר מן החי‪ ,‬וממילא‬
             ‫שוגג ומזיד‬                           ‫המושיט אבר מן החי לגוי מכשילו באיסור]‪ ,‬תלמוד‬
                                                  ‫לומר ולפני עור לא תתן מכשול"‪ ,‬מתבאר שאיסור‬
‫גם גיסו הגדול הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי‬     ‫לפני עיור נאמר גם ביחס לבני נח‪ ,‬שאסור להכשיל‬
‫זצ"ל (שו"ת אחיעזר חלק ג' סימן ס"ה אות ט'‪,‬‬         ‫גוי באיסור‪ ,‬ותמה הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד‬
‫וסימן פ"א אות ז') חידש יסוד זה‪ ,‬והוסיף בזה עוד‬    ‫(קובץ שיעורים פסחים אות צ"ה) מנלן שאיסור זה‬
‫נדבך‪ ,‬שיש חילוק בין אופן שהחוטא שוגג ובין אופן‬    ‫נאמר גם ביחס לבן נח‪ ,‬והרי אפילו לגבי איסור רציחה‬
‫שהחוטא מזיד‪ ,‬כאשר החוטא שוגג יש בזה גם בין‬        ‫צריכים ללמוד מפסוק שיש איסור להרוג גוי‪[ ,‬עיין‬
‫אדם לחבירו שלא להכשילו באיסור‪ ,‬כי להכשיל את‬       ‫מכילתא (פרשת משפטים פרשה ד')‪ ,‬הובא בכסף‬
‫השני בעבירה זה לא פחות חמור מלתת לפני העיור‬       ‫משנה פרק ב' מהלכות רוצח הלכה י"א]‪ ,‬וכן הוא‬
‫מכשול או להטעות חבר בעצה שאינה הוגנת‪ ,‬אך‬          ‫ביחס לגזל הגוי [עיין בבא קמא דף קי"ג עמוד א']‪,‬‬
‫כאשר השני חוטא במודע ובשאט נפש‪ ,‬באופן כזה‬
‫מצד בין אדם לחבירו אין מניעה להחטיא אותו‪ ,‬כי‬            ‫ואם כן מנלן שיש איסור להכשיל גוי בעבירה‪.‬‬
‫הרי הוא מזיק את עצמו במודע‪ ,‬אלא האיסור הוא רק‬
‫מצד בין אדם למקום‪ ,‬שהתורה מקפידה על כך שלא‬                   ‫בין אדם למקום‬

                     ‫יתהוה מחמת היהודי איסור‪.‬‬     ‫וביאר הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד‬
                                                  ‫שאיסור לפני עיור לא תתן מכשול איננו איסור‬
‫יסוד הדברים מבואר גם בחזון איש (יורה דעה‬          ‫השייך לקטגוריה של בין אדם לחבירו‪ ,‬כך שנבדיל‬
‫סימן ס"ב אות ז'‪ ,‬ואות כ"ד)‪ ,‬ובאגרות משה (יורה‬     ‫בזה בין נתינת מכשול לפני יהודי או לפני גוי‪ ,‬אלא‬
‫דעה חלק א' סימן ג'‪ ,‬ואורח חיים חלק ה' סימן י"ג‬    ‫איסור זה הוא בין אדם למקום‪ ,‬והיינו שכשם‬
‫אות ט')‪ ,‬וכן הוא בקובץ אהל מרדכי בשם הגאון רבי‬    ‫שהתורה אינה מעונינת שיעברו איסור‪ ,‬כך גם היא‬

           ‫יוסף שלמה כהנמן גאב"ד פוניבז' זצ"ל‪.‬‬

                         ‫‪ -‬ג' ‪-‬‬

                     ‫ביחס לחוטא או ביחס למחטיא‬

     ‫התבאר שהאיסור להחטיא את החבר אינה נובעת מהמכשול הניתן‬
     ‫לפני החבר‪ ,‬אלא האיסור הוא מחמת זאת שבגלל המחטיא התהוה איסור‬

                      ‫בעולם‪ ,‬הסבר זה יניח את הדעת לפתרון תעלומה סבוכה‪.‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254