Page 247 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫זמר‬ ‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ד הלע‬ ‫מתנת‬

‫‪ -‬א' ‪-‬‬

‫מת מצוה לכהן בעבירה‬

‫במקומות רבים הונהג שאין רשות לקבור מת עד שרופא יאשר את‬
‫קביעת המוות‪ ,‬העילה לתקנה זו היתה בגלל שלא אחת ארע שמיהרו‬
‫לקבוע את המוות בטרם עת‪ ,‬ולפתע המת התעורר וחזר לחיים‪ ,‬בתקופת‬
‫החתם סופר באחד הערים הטיל שר העיר את המשימה לקבוע את המוות‬
‫על רופא יהודי שהיה כהן‪ ,‬ומאחר ואסור לכהן להיטמא למתים‪ ,‬התלבטו‬
‫בני העיר האם מותר להם להזמין את הרופא הכהן להכנס לאהל המת‬

‫ולקבוע את מותו‪ ,‬או שאסור להכשיל את הכהן באיסור להיטמא למתים‪.‬‬

‫אחד הרבנים כתב תשובה להתיר זאת‪ ,‬והוא הריץ את התשובה לחתם‬
‫סופר בכדי לקבל את הסכמתו‪.‬‬

‫מורינו הרב פלוני‬

‫תשובתו של החתם סופר הודפסה בספרו (שו"ת חתם ספר חלק יורה דעה סימן‬
‫של"ח) ובאופן חריג התשובה ממוענת "להרב המאור הגדול החרוץ המופלג‪ ,‬זית רענן‬
‫יפה פרי תואר קרא שמו‪ ,‬כבוד מורינו הרב פלוני נרו יאיר אב בית הדין וראש מתיבתא‬
‫דקהילת קודש פלוני"‪ ,‬כפי הנראה בגלל שהחתם סופר סתר בתקיפות את דברי הרב‬

‫המשיב‪ ,‬לכן מפני כבוד התורה הושמט שם הרב המתיר מהתשובה‪.‬‬

‫התירו הלנת המת‬

‫ההיתר של הרב פלוני התבסס על כך שכביכול הרבנים של הדור שלפניהם התירו‬
‫להלין את המת בכדי לודא את המוות‪ ,‬וזאת למרות צו התורה האוסר להלין את המת‪,‬‬
‫הוי אומר שגדולי ישראל הסכימו עם החשש שאולי המת עדין חי‪ ,‬וממילא אם יקברו מת‬
‫שעדיין לא נקבע מותו בוודאות יש בזה חשש פיקוח נפש‪ ,‬ולכן התירו להלין את המת‪,‬‬
‫כך גם מטעם זה ניתן להתיר לכהן להיטמאות למת אם הוא המוסמך מטעם השלטונות‬

‫לקבוע את המוות‪.‬‬

‫החתם סופר דוחה מכל וכל היתר זה‪ ,‬והוא טוען שמעולם לא היה מי שהתיר להלין‬
‫את המת‪ ,‬מלבד אחד מראשי הרפורמים‪ ,‬והיעב"ץ לחם בכל עוז כנגדו‪ ,‬כי חזרת המת‬
‫לחיים הוא דבר רחוק מאד ואין להתיר להלין את המת מפני כן‪ ,‬ובודאי שאין להתיר‬
‫להיטמא למתים בגין כך‪ ,‬ובפרט שאפשר שרופא שאינו כהן יהיה האחראי על כך‪ ,‬ואין כל‬

‫צורך שרופא כהן יטול על שכמו את האחריות על קביעת המות‪.‬‬