Page 243 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 243

‫גמר‬  ‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ג הלע‬                       ‫מתנת‬

             ‫שבות יעקב‬                                         ‫לסיכום‪:‬‬

‫בשו"ת שבות יעקב (חלק א' סימן פ"ו) התיר‬           ‫בירושלמי (נדרים פרק ד' משנה ב') מבואר‬
‫מטעם זה לרופא הנמצא באבל לטפל בחולה‪,‬‬             ‫שבמבט תורני כל רופא הוא כמי שאין לו מחליף‪,‬‬
‫למרות שהיו רופאים אחרים‪ ,‬הרי שהשבות יעקב‬         ‫וזאת בגלל שלא מהכל זוכה אדם להירפאות‪,‬‬
‫סובר שהטענה שלא מהכל אדם זוכה להירפא אף‬          ‫לסברא זו יש בסיס גם בתלמוד בבלי (עבודה זרה‬
                                                 ‫דף נ"ה עמוד א') "אף כך יסורין‪ ,‬בשעה שמשגרין‬
                          ‫מתירה לעבור איסור‪.‬‬     ‫אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום‬
                                                 ‫פלוני‪ ,‬ולא תצאו אלא ביום פלוני‪ ,‬ובשעה פלונית‪,‬‬
             ‫חתם סופר‬                            ‫ועל ידי פלוני‪ ,‬ועל ידי סם פלוני"‪ ,‬ומטעם זה נפסק‬
                                                 ‫בשולחן ערוך (יורה דעה סימן של"ו סעיף א')‬
‫החתם סופר (שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן‬           ‫שאסור לרופא לסרב לטפל בפציינט כי לא מהכל‬
‫של"ח) התיר לרופא כהן להכנס לבית שיש שם‬
‫גוסס אם מטרת כניסתו בכדי לנסות להציל את‬                                    ‫זוכה אדם להירפאות‪.‬‬
‫הגוסס‪ ,‬אך רק אם אין רופאים אחרים שיעשו זאת‪,‬‬
‫ותמה עליו הפתחי תשובה (יורה דעה סימן ש"ע‬                   ‫מודר הנאה שחלה‬
‫ס"ק א') שאף אם יש רופאים אחרים הרי לא מהכל‬
‫זוכה אדם להירפא‪ ,‬ומתבאר שדעת החתם סופר‬           ‫דברי הירושלמי נשנו בהקשר לרופא שהדיר‬
                                                 ‫הנאה את חבירו‪ ,‬ועתה חבירו חלה והוא זקוק‬
           ‫שאין להתיר איסורים מחמת סברא זו‪.‬‬      ‫לעזרתו‪ ,‬שלמרות שיש רופאים אחרים מותר‬
                                                 ‫למדיר לטפל בו כי לא מהכל זוכה אדם להירפא‪,‬‬
         ‫הוכחת הגרי"ש זצ"ל‬                       ‫דברי הירושלמי הובאו ברשב"א (נדרים דף מ"א‬
                                                 ‫עמוד ב' ד"ה רפואת נפש)‪ ,‬וברא"ש (נדרים פרק ד'‬
‫הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל (ספר‬             ‫סימן ח')‪ ,‬ובר"ן (נדרים דף מ"א עמוד ב' ד"ה אלא)‪,‬‬
‫הזכרון להגאון רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל) הוכיח שאין‬  ‫וכן נפסק בטור ושולחן ערוך (יורה דעה סימן רכ"א‬
‫להתיר איסורים מחמת סברא זו‪ ,‬מכך שבשולחן‬
‫ערוך (יורה דעה סימן רמ"א סעיף ג') לא הותר לבן‬                                         ‫סעיף ד')‪.‬‬

              ‫להקיז דם לאביו אם יש רופא אחר‪.‬‬

        ‫הוכחת הרב ואזנר זצ"ל‬                                ‫דחיית איסורים‬

‫הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שו"ת‬            ‫דנו האם בכוחה של טענה זו גם לדחות איסורים‪,‬‬
‫שבט הלוי חלק ג' סימן קס"ד) הוכיח כן מהמבואר‬      ‫או שסברא זו רק אוסרת על הרופא מלחמוק מטיפול‬
‫בהלכות נדה (שולחן ערוך יורה דעה סימן קצ"ה‬        ‫בפציינט‪ ,‬וגם היא קובעת שלא נכלל בכונת המדיר‬
‫סעיף י"ז) שאסור לבעל למדוד לאשתו החולה את‬        ‫לאסור להגיש למודר טיפול רפואי‪ ,‬אבל יתכן שאין‬

           ‫הדופק‪ ,‬אלא אם כן אין שם רופא אחר‪.‬‬          ‫בכוחה של סברא זו להתיר ולדחות איסורים‪.‬‬
   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248