Page 240 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬ ‫רמ‬

‫רשות לרופא לרפאות‪ ,‬ומצוה היא‪ ,‬ובכלל פיקוח נפש‬ ‫רופא שהדיר את חבירו בהנאה‬
‫הוא‪ ,‬ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים‪ ,‬ואפילו יש‬
‫לו מי שירפאנו‪ ,‬שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות"‪.‬‬ ‫הבסיס להתיר לרופא לבצע את הניתוח למרות‬
‫שיש רופא מחליף‪ ,‬הוא על פי המבואר בירושלמי‬
‫האבל רשאי לטפל בחולה‬ ‫(נדרים פרק ד' משנה ב') שאם רופא הדיר את חבירו‬
‫בהנאה‪ ,‬והמודר חלה‪ ,‬מותר לו למדיר לרפאות את‬
‫לאור זאת הורה הגאון רבי יעקב ריישר זצ"ל‬ ‫החולה‪ ,‬ואין אומרים שילך החולה לרופא אחר‪ ,‬כי‬
‫(שו"ת שבות יעקב חלק א' סימן פ"ו) שמותר לרופא‬ ‫לא מהכל אדם זוכה להתרפאות‪ ,‬וממילא רופא אחר‬
‫לטפל בפציינט בימי אבלו‪ ,‬כי לא מהכל זוכה אדם‬ ‫אינו מהוה תחליף לרופא זה‪ ,‬כי יתכן שהרפואה תגיע‬
‫להתרפאות‪ ,‬וכמבואר בעבודה זרה (דף נ"ה עמוד‬ ‫דוקא מרופא זה‪ ,‬דברי הירושלמי הובאו ברשב"א‬
‫א') שעל כל חולה נגזר מי יהיה הרופא שירפא אותו‪,‬‬ ‫(נדרים דף מ"א עמוד ב' ד"ה רפואת נפש)‪ ,‬וברא"ש‬
‫וממילא כל רופא נידון כרופא שאין לו מחליף‪ ,‬כי הרי‬ ‫(נדרים פרק ד' סימן ח')‪ ,‬ובר"ן (נדרים דף מ"א עמוד‬
‫יתכן שנגזר שהרופא האבל הוא יהיה השליח להביא‬ ‫ב' ד"ה אלא)‪ ,‬וכן נפסק בטור ושולחן ערוך (יורה‬

‫את הישועה‪.‬‬ ‫דעה סימן רכ"א סעיף ד')‪.‬‬

‫רופא שאינו שומר שבת‬ ‫על ידי פלוני‬

‫ולפי זה טוען הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג‬ ‫הגאון רבי יעקב ריישר זצ"ל [מגדולי דורו לפני‬
‫זצ"ל שגם בפרק א' יהיה מותר לרבי מנשה לזמן את‬ ‫למעלה משלוש מאות שנה] בשו"ת שבות יעקב‬
‫ד"ר ירון שאינו שומר שבת‪ ,‬וזאת למרות שיש לו‬ ‫(חלק א' סימן פ"ו) הציג סימוכין לגישה זו גם‬
‫אופציה להזמין את ד"ר צביקה שהינו שומר שבת‪,‬‬ ‫מהתלמוד בבלי (עבודה זרה דף נ"ה עמוד א') "אף‬
‫כי הרי יתכן שרפואתו של מנשה תהיה דווקא על‬ ‫כך יסורין‪ ,‬בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין‬
‫ידי ד"ר ירון‪ ,‬כך שאין אפשרות למנוע מרבי מנשה‬ ‫אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני‪ ,‬ולא תצאו אלא‬
‫להתרפאות מהרופא שאינו שומר שבת‪ ,‬כי במבט‬ ‫ביום פלוני‪ ,‬ובשעה פלונית‪ ,‬ועל ידי פלוני‪ ,‬ועל ידי סם‬
‫תורני כל רופא ורופא נידון כאופציה יחידה‪ ,‬כי‬ ‫פלוני"‪ ,‬הוי אומר שכאשר אדם נחלה גוזרים עליו‬
‫אולי רק ממנו תבוא הישועה‪ ,‬ודין רבי מנשה בפרק‬ ‫משמים איזה רופא ירפא אותו ממחלתו‪ ,‬וממילא‬
‫א' כדינו בפרק ב' שמותר לו לבקש את עזרתו‬ ‫מאחר ויתכן שנגזר שהרופא שהדיר אותו הוא זה‬
‫של הרופא שאינו שומר שבת‪ ,‬כי כאשר יש רק‬ ‫שירפא אותו אם כן הרי זה כאילו שאין שם רופא‬
‫אופציה אחת אין מניעה להזמין רופא שאינו שומר‬ ‫אחר‪ ,‬שבאופן שאין רופא אחר ודאי שמותר למדיר‬
‫שבת‪ ,‬וזאת למרות שלדברי הבית הלוי אין לרופא‬
‫שרגיל לחלל שבת היתר לחלל שבת גם כאשר‬ ‫לרפאות את המודר‪.‬‬
‫הוא מתעסק ברפואתו של חולה הנמצא במצב של‬
‫סכנה‪ ,‬אך כאשר האופציה היחידה להתרפאות היא‬ ‫אסור לסרב‬
‫רק באמצעות רופא שאינו שומר שבת‪ ,‬ידחה איסור‬
‫לפני עיור אף בגלל חשש פיקוח נפש‪ ,‬ומאחר ולא‬ ‫ומטעם זה נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן‬
‫מהכל זוכה אדם להתרפאות ממילא בכל מצב כל‬ ‫של"ו סעיף א') שכאשר הפציינט פונה אל הרופא‬
‫בבקשה שיטפל בו‪ ,‬אסור לרופא לסרב‪ ,‬וזאת‬
‫רופא נידון כרופא יחידי‪.‬‬ ‫למרות שיש לו מחליפים‪ ,‬כי לא מן הכל אדם זוכה‬
‫להתרפאות‪ ,‬וכלשון השולחן ערוך "נתנה התורה‬