Page 274 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דער‬

‫ולמסור את נפשו‪ ,‬ואם הוא ימות מחמת ההימנעות‬ ‫הקדוש ברוך הוא תבטל המצוה ויחיה זה"‪ ,‬ואם כן אין‬
‫מנטילת הרפואה הנדרשת להצלת חייו הרי הוא‬ ‫כל ענין להחמיר ולמסור את הנפש לקיום המצוה‪ ,‬כי‬
‫אדרבה נפשן של ישראל חביבה לפני המקום יותר‬
‫כמאבד עצמו לדעת‪.‬‬
‫מן המצות‪.‬‬
‫גבול לאנוס‬
‫אמנם יתכן שהמשמעות של הפטור הנלמד‬
‫אבל כאשר אונסים יהודי לעבור עבירה‪ ,‬בכגון‬ ‫מ"וחי בהם ולא שימות בהם" הינו שהתורה לא‬
‫זאת מהותו של ההיתר הנלמד מ"וחי בהם ‪ -‬ולא‬ ‫חייבה יהודי להתאמץ בקיום המצות עד כדי כך‬
‫שימות בהם" אינו אלא כגבול וקצבה במידת‬ ‫שימסור על כך את נפשו‪ ,‬כלומר שלמרות שהתורה‬
‫ההתמסרות הנדרשת מהיהודי לקיים מצות‪,‬‬ ‫מחייבת לקיים את המצות ולהימנע מעבירות גם‬
‫שהתורה לא חייבה למסור את הנפש אלא על ג'‬ ‫כשהדבר כרוך בטורח רב‪ ,‬בהוזלת דמים‪ ,‬או בחוסר‬
‫עבירות חמורות‪ ,‬ולכן מי שאונסים אותו לעבור‬ ‫נעימות‪ ,‬אך התורה שמה גבול למידת ההתאמצות‬
‫עבירה שאינה מג' העבירות החמורות‪ ,‬והאנסים‬ ‫הנדרשת מהיהודי‪ ,‬וכשם שאין חיוב לקיים מצוה‬
‫מאימים עליו שאם ימאן יהרגו אותו‪ ,‬מאחר והתורה‬ ‫כאשר בעבור זה צריך לבזבז יותר מחומש מכספו‪,‬‬
‫לא מחייבת למסור על כך את נפשו ממילא הרי‬ ‫(כתובות דף נ' עמוד א')‪ ,‬כך גם התורה לא דורשת‬
‫הוא כאנוס‪ ,‬ומפני כן מי שלמרות שהוא אינו מחויב‬ ‫מהיהודי לקיים מצוה או להימנע מעבירה באם הוא‬
‫למסור את נפשו הוא מתחסד להתקדש ולמסור את‬ ‫צריך בעבור זאת למסור את נפשו‪ ,‬ולכן מותר לעבור‬

‫נפשו‪ ,‬קדוש קדוש יאמר לו‪.‬‬ ‫עבירה בכדי לשמור על חייו‪.‬‬

‫העלה ליבו טינא‬ ‫ואם אכן מהות הפטור של וחי בהם אינו אלא‬
‫גבול וקצבה במידת ההתאמצות הנדרשת מהיהודי‪,‬‬
‫על פי חלוקה זאת מבאר הגאון רבי אלחנן‬ ‫ממילא באם נשאו ליבו להוסיף במאמץ‪ ,‬והוא‬
‫וסרמן זצ"ל את תירוצו של השאילתות (פרשת‬ ‫מתקדש למסור את נפשו בעבור זאת בודאי שקדוש‬
‫וארא שאילתא מ"ב הובא בתוספות ביומא דף פ"ב‬
‫עמוד ב') על התמיהה מדוע הגמרא (יומא דף פ"ב‬ ‫יאמר לו‪.‬‬
‫עמוד א') מנסה למצוא מקור לאסור גילוי עריות גם‬
‫כשאונסים אותו‪ ,‬והרי מבואר ביבמות (דף נ"ג עמוד‬ ‫חולה פטור‬
‫ב') שאין קישוי אלא לדעת‪ ,‬וממילא אין אפשרות‬
‫על פי זאת טוען הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל‬
‫של אונס בגילוי עריות‪.‬‬ ‫שיש לחלק בזה בין ההיתר של וחי בהם הנאמר‬
‫בהקשר לחולה הזקוק לרפואה‪ ,‬ובין מי שאונסים‬
‫וביאר השאילתות שיש צורך בפסוק ללמד שאין‬ ‫אותו לקיים מצוה‪ ,‬חולה הזקוק לרפואה קבעה‬
‫היתר של וחי בהם בגילוי עריות באופן שהוא נזקק‬ ‫התורה שמאחר ונפשו של היהודי חביבה לפני‬
‫לבעול בכדי להתרפאות מחולי‪ ,‬וכגון בהעלה ליבו‬ ‫הבורא יותר מן המצות‪ ,‬ממילא הוא פטור מקיום‬
‫טינא שאם הוא לא יבעל אשה מסוימת הוא ימות‪,‬‬ ‫המצות באם בגין כך הוא עלול לסכן את חייו‪ ,‬ולכן‬
‫ותמה הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל מה ההבדל שאם‬ ‫גם אם רצונו להתחסד ולהימנע מהרפואה אין כל‬
‫אונסים אותו גויים לבוא על אשת איש‪ ,‬שבכגון זאת‬ ‫עילה לכך‪ ,‬כי אדרבה נפשו של היהודי חביבה לפני‬
‫אף ללא פסוק היה פשוט לשאילתות שיהרג ואל‬ ‫הבורא יותר מן המצות‪ ,‬וממילא אסור לו להתחסד‬