Page 274 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 274
משה 'ה גריש ' -ה הלע מתנת דער
ולמסור את נפשו ,ואם הוא ימות מחמת ההימנעות הקדוש ברוך הוא תבטל המצוה ויחיה זה" ,ואם כן אין
מנטילת הרפואה הנדרשת להצלת חייו הרי הוא כל ענין להחמיר ולמסור את הנפש לקיום המצוה ,כי
אדרבה נפשן של ישראל חביבה לפני המקום יותר
כמאבד עצמו לדעת.
מן המצות.
גבול לאנוס
אמנם יתכן שהמשמעות של הפטור הנלמד
אבל כאשר אונסים יהודי לעבור עבירה ,בכגון מ"וחי בהם ולא שימות בהם" הינו שהתורה לא
זאת מהותו של ההיתר הנלמד מ"וחי בהם -ולא חייבה יהודי להתאמץ בקיום המצות עד כדי כך
שימות בהם" אינו אלא כגבול וקצבה במידת שימסור על כך את נפשו ,כלומר שלמרות שהתורה
ההתמסרות הנדרשת מהיהודי לקיים מצות, מחייבת לקיים את המצות ולהימנע מעבירות גם
שהתורה לא חייבה למסור את הנפש אלא על ג' כשהדבר כרוך בטורח רב ,בהוזלת דמים ,או בחוסר
עבירות חמורות ,ולכן מי שאונסים אותו לעבור נעימות ,אך התורה שמה גבול למידת ההתאמצות
עבירה שאינה מג' העבירות החמורות ,והאנסים הנדרשת מהיהודי ,וכשם שאין חיוב לקיים מצוה
מאימים עליו שאם ימאן יהרגו אותו ,מאחר והתורה כאשר בעבור זה צריך לבזבז יותר מחומש מכספו,
לא מחייבת למסור על כך את נפשו ממילא הרי (כתובות דף נ' עמוד א') ,כך גם התורה לא דורשת
הוא כאנוס ,ומפני כן מי שלמרות שהוא אינו מחויב מהיהודי לקיים מצוה או להימנע מעבירה באם הוא
למסור את נפשו הוא מתחסד להתקדש ולמסור את צריך בעבור זאת למסור את נפשו ,ולכן מותר לעבור
נפשו ,קדוש קדוש יאמר לו. עבירה בכדי לשמור על חייו.
העלה ליבו טינא ואם אכן מהות הפטור של וחי בהם אינו אלא
גבול וקצבה במידת ההתאמצות הנדרשת מהיהודי,
על פי חלוקה זאת מבאר הגאון רבי אלחנן ממילא באם נשאו ליבו להוסיף במאמץ ,והוא
וסרמן זצ"ל את תירוצו של השאילתות (פרשת מתקדש למסור את נפשו בעבור זאת בודאי שקדוש
וארא שאילתא מ"ב הובא בתוספות ביומא דף פ"ב
עמוד ב') על התמיהה מדוע הגמרא (יומא דף פ"ב יאמר לו.
עמוד א') מנסה למצוא מקור לאסור גילוי עריות גם
כשאונסים אותו ,והרי מבואר ביבמות (דף נ"ג עמוד חולה פטור
ב') שאין קישוי אלא לדעת ,וממילא אין אפשרות
על פי זאת טוען הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל
של אונס בגילוי עריות. שיש לחלק בזה בין ההיתר של וחי בהם הנאמר
בהקשר לחולה הזקוק לרפואה ,ובין מי שאונסים
וביאר השאילתות שיש צורך בפסוק ללמד שאין אותו לקיים מצוה ,חולה הזקוק לרפואה קבעה
היתר של וחי בהם בגילוי עריות באופן שהוא נזקק התורה שמאחר ונפשו של היהודי חביבה לפני
לבעול בכדי להתרפאות מחולי ,וכגון בהעלה ליבו הבורא יותר מן המצות ,ממילא הוא פטור מקיום
טינא שאם הוא לא יבעל אשה מסוימת הוא ימות, המצות באם בגין כך הוא עלול לסכן את חייו ,ולכן
ותמה הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל מה ההבדל שאם גם אם רצונו להתחסד ולהימנע מהרפואה אין כל
אונסים אותו גויים לבוא על אשת איש ,שבכגון זאת עילה לכך ,כי אדרבה נפשו של היהודי חביבה לפני
אף ללא פסוק היה פשוט לשאילתות שיהרג ואל הבורא יותר מן המצות ,וממילא אסור לו להתחסד