Page 276 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫וער‬

‫סיכום עלה ה'‬

‫השאילתות (פרשת וארא שאילתא מ"ב הובא בתוספות ביומא דף פ"ב עמוד ב') תהה מדוע‬
‫הגמרא (יומא דף פ"ב עמוד א') מנסה למצוא מקור לאסור גילוי עריות גם כשאונסים אותו‪,‬‬
‫והרי מבואר ביבמות (דף נ"ג עמוד ב') שאין קישוי אלא לדעת‪ ,‬וממילא אין אפשרות של אונס‬

‫בגילוי עריות‪.‬‬

‫תירוץ השאילתות‬

‫ותירץ השאילתות שיש צורך לאתר מקור לאיסור גילוי עריות גם במקרה של אונס למי‬
‫שנזקק להתרפאות באמצעות גילוי עריות‪ ,‬כגון המעשה המובא בסנהדרין (דף ע"ה עמוד‬
‫א') "מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת‪ ,‬והעלה לבו טינא [ופירש רש"י שמרוב‬
‫אהבה נטמטם לבו והעלה חולי]‪ ,‬ובאו ושאלו לרופאים‪ ,‬ואמרו אין לו תקנה עד שתבעל‪ ,‬אמרו‬
‫חכמים ימות ואל תבעל לו"‪ ,‬ועל כגון זאת צריך פסוק ללמדנו שלמרות שאם הוא לא יבעל‬

‫אותה הוא יסתכן‪ ,‬הדין הוא שיהרג ואל יעבור‪.‬‬

‫תמיהת הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל‬

‫ותמה הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד (קובץ הערות סימן מ"ט אות ו') שמאחר ואין‬
‫קישוי אלא לדעת אם כן גם מי שהעלה ליבו טינא והוא מחויב לבעול בכדי שלא יסתכן‪ ,‬גם‬
‫בזה בהכרח שהקישוי הוא לדעת‪ ,‬ואם כן מדוע צריך פסוק לאסור זאת‪ ,‬והרי למרות שבכדי‬
‫להציל את חייו הוא מוכרח לבעול אותה‪ ,‬אבל הרי אין אפשרות שהוא יבעל אותה אלא אם‬
‫כן הוא ירצה לבעול אותה וממילא הוא אינו אנוס‪ ,‬ואם כן ברור שאין לו כל היתר לבוא עליה‪,‬‬
‫ומה ההבדל בין אם אונסים אותו לבוא על הערוה שפשוט אף ללא פסוק שאין זה בכלל אונס‬

‫כי אין קישוי אלא לדעת‪ ,‬ואילו בהעלה ליבו טינא הוא בכלל אונס וצריך מקור לאסור‪.‬‬

‫ביאור א'‬

‫תירץ הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד שיש בזה חילוק מהותי‪ ,‬כאשר אונסים אותו‬
‫לבעול‪ ,‬אזי מכיון שאין קישוי אלא לדעת‪ ,‬אם כן בהכרח שהיה לו רצון לבעול גם ללא האונס‪,‬‬
‫[וכמו שהתבאר בארוכה (בשריג ב' עלה ג' אות ג') בשם הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל והגאון‬
‫רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל ששיטת הרמב"ם והשאילתות היא שמאחר ואין קישוי אלא לדעת‬
‫אם כן בהכרח שאף ללא האונס וההכרח הוא היה בועל מרצון]‪ ,‬כך שאין כל שיכות בין האונס‬
‫לרצון‪ ,‬ולכן אין בזה פטור של אונס‪ ,‬אבל כאשר הוא העלה בליבו טינא מחמת שהוא חשק‬
‫באשה ממילא אונס החולי הוא הוא הגורם לרצון‪ ,‬ולכן במקרה זה למרות הרצון יהיה לו‬
‫פטור של אונס‪ ,‬כי האונס הוא הגורם לרצון‪ ,‬ומפני כן לולא זאת שלמדים מפסוק שבגילוי‬

‫עריות יהרג ואל יעבור היה מותר לו לבעול‪.‬‬