Page 272 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 272

‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ה הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫בער‬

                        ‫‪ -‬ד' ‪-‬‬

                    ‫חולה לעומת שבוי‬

‫מהמבואר עד עתה עולה שלמרות שבנידון של ראובן השוכב בבית חולים ובכדי להציל‬
‫את חייו הוא נזקק לגעל את נפשו במאכלות אסורות‪ ,‬שבזה מוסכם שהחולה מחויב לעשות‬
‫כן‪ ,‬ואין לו כל היתר להתחסד ולהימנע מכך‪ ,‬ואדרבה אם הוא ימנע מאכילת בשר הנבילה‬

                                        ‫הוא יתחייב בנפשו כמו מי שמאבד את עצמו לדעת‪.‬‬

‫לעומת זאת במקרה של שמעון שנמצא בשבי אצל הגוים‪ ,‬ושוביו כופים אותו לגעל‬
‫נפשו במאכלות אסורות‪ ,‬בזה סבורים רבים מהראשונים [ספר מצות קטן (מצוה ג')‪ ,‬רא"ש‬
‫(עבודה זרה פרק ב' סימן ט')‪ ,‬ר"ן (שבת דף כ"ב עמוד ב' בדפי הרי"ף)‪ ,‬וכן הכריעו הטור‬
‫והשולחן ערוך (יורה דעה סימן קנ"ז סעיף א')] שמותר לו להתחסד ולמסור את נפשו על‬
‫כך‪ ,‬וזאת למרות שאיסור אכילת מאכלות אסורות אינו בכלל שלושת העבירות החמורות‬
‫שדינם ביהרג ואל יעבור‪ ,‬ואף החולקים ואוסרים זאת [כשיטת הרמב"ם (פרק ה' מהלכות‬
‫יסודי התורה הלכה ד')‪ ,‬והרמב"ן (תורת האדם שער המיחוש ד"ה ולא מבעיא)‪ ,‬וכן הכריעו‬
‫הבית יוסף הדרכי משה והב"ח (יורה דעה סימן קנ"ז)]‪ ,‬הם מודים שכהוראת שעה כשהדור‬
‫פרוץ מותר למסור על כך את הנפש‪ ,‬וכמו שכתב הנימוקי יוסף (סנהדרין דף י"ח עמוד א'‬

                                                                                  ‫מדפי הרי"ף)‪.‬‬

                              ‫השווה והשונה‬

‫הרי שלמרות שלכאורה שתי הנידונים דומים זה לזה‪ ,‬והן במקרה של ראובן והן במקרה‬
‫של שמעון יש כאן שאלה של חיים או מוות‪ ,‬ומאחר והתורה אמרה וחי בהם ולא שימות בהם‪,‬‬
‫לכן מותר להם לאכול את הבשר בכדי להציל את נפשו‪ ,‬עם זאת מוסכם שלראובן החולה אין‬
‫כל היתר להתחסד ולסכן את חייו בכדי להימנע מהעבירה‪ ,‬ואילו בנידון של שמעון השבוי‬
‫רבו הראשונים שהורו שמותר לו למסור את נפשו בכדי להימנע מלגעל את נפשו במאכלות‬
‫האסורות‪ ,‬כך שלמרות שהנידונים דומים‪ ,‬פתרונם אינו זהה‪ ,‬וזקוקים אנו לבאר את השוני‬

                                                                                 ‫שבין הנידונים‪.‬‬

‫התוספות] היה חולה ביום הכיפורים‪ ,‬ואמרו לו‬                  ‫הנהגת ריב"א‬
‫הרופאים שאם הוא יצום ודאי שהוא ימות‪ ,‬אבל אם‬
‫הוא יאכל אולי הוא יחיה‪ ,‬ומאחר ורפואתו לא היתה‬  ‫על מדוכה זאת ישב הרדב"ז (שו"ת רדב"ז חלק‬
‫בטוחה לכן הוא העדיף שלא לותר על הזכות הגדולה‬   ‫ג' סימן תמ"ד) בהתייחסו לדברי רבינו מנחם ריקנטי‬
‫להתענות ביום הכיפורים‪ ,‬ואכן הצום החליש אותו‬    ‫[חי לפני למעלה משבע מאות שנה] בספר פסקי‬
‫והוא נפטר‪ ,‬ושאלו את הרדב"ז האם אכן ההלכה‬       ‫ריקאנטי (סימן קס"ו) שכתב שהריב"א [רבינו יצחק‬
                                               ‫בן רבי אשר‪ ,‬חי בתקופת רש"י והיה מראשוני בעלי‬
   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277