Page 285 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 285

‫רפה‬  ‫משה‬  ‫'ה גריש ‪ -‬השעמל הכלה‬  ‫מתנת‬

‫מאנסים הוא מהפסוק "וחי בהם ‪ -‬ולא שימות בהם"‪ ,‬אם כן מנין לחלק בזה בין גדרי‬
                                                                                        ‫ההיתר‪.‬‬

                                  ‫ביאור ב'‬

‫ולכן ביאר הגאון רבי אלחנן זצ"ל שהסיבה שמי שאונסים אותו לעבור עבירה מותר לו‬
‫להתחסד ולמסור את נפשו‪ ,‬בשונה מחולה שנזקק לעבור עבירה לצורך רפואתו שאין לו‬
‫היתר להתחסד ולהסתכן‪ ,‬כי מי שאונסים אותו לעבור עבירה והוא מוסר על כך את נפשו יש‬
‫בזה ענין של קידוש השם‪ ,‬לעומת זאת חולה שמסכן את עצמו אין לזה כל שייכות לקידוש‬
‫השם‪ ,‬וכבר נתבאר כן בשו"ת רדב"ז (חלק ג' סימן תמ"ד)‪ ,‬ובאיסור והיתר הארוך (שער ס'‬

                                                                                       ‫אות ח')‪.‬‬

                                   ‫ראיות‬

‫בעלה ה' אות ג' הצגנו כמה וכמה ראיות שהביאו הקדמונים לנידון האם מותר לכפוי‬
                                                                   ‫להתחסד ולמסור את נפשו‪.‬‬

‫א‪ .‬בפסחים (דף נ"ג עמוד ב') חנניה מישאל ועזריה נמנעו מלהשתחוות לצלם ומסרו‬
‫את עצמן על קדושת השם לכבשן האש‪ ,‬וזאת למרות שכתבו שם התוספות (ד"ה מה ראו)‬

           ‫שהצלם שעשה נבוכדנצר לא היה עבודה זרה אלא הוא היה רק אנדרטה לכבודו‪.‬‬

‫ב‪ .‬המדרש רבה (ויקרא פרשה ל"ב סימן א') משבח את עם ישראל על כך שהם מוסרים‬
‫את נפשם על קיום מצות עשה‪ ,‬כגון ברית מילה‪ ,‬אכילת מצה‪ ,‬עשיית סוכה‪ ,‬נטילת לולב‪,‬‬
‫הנחת תפילין‪ ,‬והטלת תכלת בציצית‪ ,‬הרי שמעלה היא להתחסד ולמסור את הנפש על קיום‬

                                                                                        ‫המצות‪.‬‬

‫ג‪ .‬התוספות (עבודה זרה דף כ"ז עמוד ב' ד"ה יכול) והרא"ש (עבודה זרה פרק ב' סימן‬
‫ט') הוכיחו שמותר למסור את נפשו גם בשאר עבירות‪ ,‬ממעשה מופלא ברבי בא (ירושלמי‬
‫סנהדרין פרק ג' הלכה ה') שניצל ממות דוקא בגלל שהוא הסכים למסור את נפשו בכדי‬

                                                               ‫להימנע מאכילת בשר פיגולים‪.‬‬

‫ד‪ .‬כמו כן הוכיחו שמותר למסור את הנפש על מצות תפילין מהמעשה הידוע מאלישע‬
                   ‫בעל כנפים שהסתכן להניח תפילין בעת הגזירה (שבת דף ק"ל עמוד א')‪.‬‬

‫ה‪ .‬וכן מבואר בעירובין (דף כ"א עמוד ב') שרבי עקיבא סיכן את נפשו בשביל מצות‬
                                                                                   ‫נטילת ידים‪.‬‬

‫ו‪ .‬וכן עולה מהוראתו של רבי יהודה חסיד לתלמידיו למסור את נפשם להריגה בכדי‬
‫לתקן את העון של השימוש בשמות הקודש‪ ,‬הרי שלצורך קיום מצות תשובה מותר למסור‬

                                                                                     ‫את הנפש‪.‬‬
   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290