Page 285 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 285
רפה משה 'ה גריש -השעמל הכלה מתנת
מאנסים הוא מהפסוק "וחי בהם -ולא שימות בהם" ,אם כן מנין לחלק בזה בין גדרי
ההיתר.
ביאור ב'
ולכן ביאר הגאון רבי אלחנן זצ"ל שהסיבה שמי שאונסים אותו לעבור עבירה מותר לו
להתחסד ולמסור את נפשו ,בשונה מחולה שנזקק לעבור עבירה לצורך רפואתו שאין לו
היתר להתחסד ולהסתכן ,כי מי שאונסים אותו לעבור עבירה והוא מוסר על כך את נפשו יש
בזה ענין של קידוש השם ,לעומת זאת חולה שמסכן את עצמו אין לזה כל שייכות לקידוש
השם ,וכבר נתבאר כן בשו"ת רדב"ז (חלק ג' סימן תמ"ד) ,ובאיסור והיתר הארוך (שער ס'
אות ח').
ראיות
בעלה ה' אות ג' הצגנו כמה וכמה ראיות שהביאו הקדמונים לנידון האם מותר לכפוי
להתחסד ולמסור את נפשו.
א .בפסחים (דף נ"ג עמוד ב') חנניה מישאל ועזריה נמנעו מלהשתחוות לצלם ומסרו
את עצמן על קדושת השם לכבשן האש ,וזאת למרות שכתבו שם התוספות (ד"ה מה ראו)
שהצלם שעשה נבוכדנצר לא היה עבודה זרה אלא הוא היה רק אנדרטה לכבודו.
ב .המדרש רבה (ויקרא פרשה ל"ב סימן א') משבח את עם ישראל על כך שהם מוסרים
את נפשם על קיום מצות עשה ,כגון ברית מילה ,אכילת מצה ,עשיית סוכה ,נטילת לולב,
הנחת תפילין ,והטלת תכלת בציצית ,הרי שמעלה היא להתחסד ולמסור את הנפש על קיום
המצות.
ג .התוספות (עבודה זרה דף כ"ז עמוד ב' ד"ה יכול) והרא"ש (עבודה זרה פרק ב' סימן
ט') הוכיחו שמותר למסור את נפשו גם בשאר עבירות ,ממעשה מופלא ברבי בא (ירושלמי
סנהדרין פרק ג' הלכה ה') שניצל ממות דוקא בגלל שהוא הסכים למסור את נפשו בכדי
להימנע מאכילת בשר פיגולים.
ד .כמו כן הוכיחו שמותר למסור את הנפש על מצות תפילין מהמעשה הידוע מאלישע
בעל כנפים שהסתכן להניח תפילין בעת הגזירה (שבת דף ק"ל עמוד א').
ה .וכן מבואר בעירובין (דף כ"א עמוד ב') שרבי עקיבא סיכן את נפשו בשביל מצות
נטילת ידים.
ו .וכן עולה מהוראתו של רבי יהודה חסיד לתלמידיו למסור את נפשם להריגה בכדי
לתקן את העון של השימוש בשמות הקודש ,הרי שלצורך קיום מצות תשובה מותר למסור
את הנפש.
