Page 288 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 288
משה 'ה גריש -השעמל הכלה מתנת רפח
סימן ג' ,ואורח חיים חלק ה' סימן י"ג אות ט') ,וכן הוא בקובץ אהל מרדכי בשם הגאון רבי
יוסף שלמה כהנמן גאב"ד פוניבז' זצ"ל].
ביחס למחטיא
על פי זה ביאר האגרות משה (יורה דעה חלק א' סימן ג') שגם אם החוטא אינו עובר
איסור ,וכגון אם אנסו אותו לחטוא ,אבל אם ביחס למחטיא יש כאן איסור ,ממילא הרי זה
בכלל האיסור לתת מכשול לפני העיור ,כי כמו שהתורה מקפידה שיהודי לא יחטא ,כך גם
רצון התורה הוא שלא יתהוה איסור בגלל יהודי.
מפני כן חידש החתם סופר (יורה דעה סימן של"ח) שאם השלטון קבע שרופא כהן יהיה
המורשה לקבוע את המוות ,יהיה מותר לזמן את הרופא הכהן לקבוע את המוות ,כי מאחר
וביחס למטפלים במת אין אפשרות לקבור אותו בלא שהרופא הכהן יאשר את מותו ,ממילא
המת הוא כמת מצוה שמותר לכהן להיטמא לו ,וזאת למרות שביחס לכהן אין זה מת מצוה
כי הוא הרי יכול להתפטר מתפקידו ולאפשר בכך לרופא אחר לקבוע את המוות ,עם זאת
מאחר ואיסור לפני עיור הינו ביחס למחטיא ,וביחס למטפלים במת הינו מת מצוה ,לכן יהיה
מותר להם לקרוא לרופא הכהן.
לאור זאת העלה הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל (שו"ת ציץ אליעזר חלק ט' סימן
י"ז 'קונטרס רפואה בשבת' פרק ד') להתיר לזמן רופא שאינו שומר שבת לטפל בחולה ,וזאת
למרות שלדברי הבית הלוי לרופא אין היתר לחלל שבת כי הרי הוא מורגל לחלל שבת ,אך
מכיון שביחס לשומרי שבת הותר האיסור לצורך הצלת החולה ,ממילא אין בזה איסור לתת
מכשול לפני העיור.
שוגג
אך כל זאת רק אם הרופא מזיד ,אבל אם הרופא שוגג הרי יש בזה גם איסור מצד בין
אדם לחבירו ,כי הכשלת השני בעבירה אינה פחותה בחומרתה מלהשיא לו עצה שאינה
הוגנת ,ולכן אם הרופא שמורגל לחלל שבת הינו שוגג יהיה אסור להחטיא אותו ולזמן אותו
לטפל בחולה ,ואם כן לסוברים שאחינו התועים דינם כדין תינוקות שנשבו ,וכמו שהארכנו
בביאור השיטות במתנת משה (חלק ג' ענף ו' 'קונטרס הריבית' שריג ז' עלה ה') ,ממילא
בימינו לא יהיה ניתן להסתמך על היתר זה בכדי לזמן רופא שאינו שומר שבת ,כי לכל העם
בשגגה.
המחטיא לא הוזהר על האיסור
בנספח לעלה ד' הוספנו את המתבאר מדברי הרמב"ן (יבמות דף פ"ד עמוד ב') שאם
המחטיא לא הוזהר על האיסור אין לו איסור להחטיא ,וכן יסד בשו"ת אמונת שמואל (סימן
