Page 286 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 286

‫משה‬  ‫'ה גריש ‪ -‬השעמל הכלה‬  ‫מתנת‬  ‫רפו‬

                          ‫‪ -‬ג' ‪-‬‬

                       ‫לא מהכל זוכה אדם להירפא‬

‫בעלה ג' (פרקים ד' ‪ -‬ו') דנו בארוכה במבואר בירושלמי (נדרים פרק ד' משנה ב') שבמבט‬
‫תורני כל רופא הוא כמי שאין לו מחליף‪ ,‬וזאת בגלל שלא מהכל זוכה אדם להירפאות‪ ,‬לסברא‬
‫זו יש בסיס גם בתלמוד בבלי (עבודה זרה דף נ"ה עמוד א') "אף כך יסורין‪ ,‬בשעה שמשגרין‬
‫אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני‪ ,‬ולא תצאו אלא ביום פלוני‪ ,‬ובשעה‬
‫פלונית‪ ,‬ועל ידי פלוני‪ ,‬ועל ידי סם פלוני"‪ ,‬ומטעם זה נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן‬

     ‫של"ו סעיף א') שאסור לרופא לסרב לטפל בפציינט כי לא מהכל זוכה אדם להירפאות‪.‬‬

‫דברי הירושלמי נשנו בהקשר לרופא שהדיר הנאה את חבירו‪ ,‬ועתה חבירו חלה והוא‬
‫זקוק לעזרתו‪ ,‬שלמרות שיש רופאים אחרים מותר למדיר לטפל בו כי לא מהכל זוכה אדם‬
‫להירפא‪ ,‬הירושלמי הובא ברשב"א (נדרים דף מ"א עמוד ב' ד"ה רפואת נפש)‪ ,‬וברא"ש‬
‫(נדרים פרק ד' סימן ח')‪ ,‬ובר"ן (נדרים דף מ"א עמוד ב' ד"ה אלא)‪ ,‬וכן נפסק בטור ושולחן‬

                                                        ‫ערוך (יורה דעה סימן רכ"א סעיף ד')‪.‬‬

                              ‫דחית איסורים‬

‫דנו האם בכוחה של טענה זו גם להתיר איסורים‪ ,‬או שסברא זו רק אוסרת על הרופא‬
‫מלחמוק מטיפול בפציינט‪ ,‬וגם היא קובעת שלא נכלל בכונת המדיר לאסור להגיש למודר‬

                ‫טיפול רפואי‪ ,‬אבל יתכן שאין בכוחה של סברא זו להתיר ולדחות איסורים‪.‬‬

‫בשו"ת שבות יעקב (חלק א' סימן פ"ו) התיר מטעם זה לרופא הנמצא באבל לטפל‬
‫בחולה‪ ,‬וזאת למרות שהיו רופאים אחרים‪ ,‬הרי שהשבות יעקב סובר שהטענה שלא מהכל‬

                                                 ‫אדם זוכה להירפא אף מתירה לעבור איסור‪.‬‬

‫החתם סופר (שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן של"ח) התיר לרופא כהן להכנס לבית‬
‫שיש שם גוסס אם מטרת כניסתו בכדי לנסות להציל את הגוסס‪ ,‬וזאת אך רק אם אין‬
‫רופאים אחרים שיעשו זאת‪ ,‬ותמה עליו הפתחי תשובה (יורה דעה סימן ש"ע ס"ק א') שאף‬
‫אם יש רופאים אחרים הרי לא מהכל זוכה אדם להירפא‪ ,‬ומתבאר שדעת החתם סופר שאין‬

                                                             ‫להתיר איסורים מחמת סברא זו‪.‬‬

‫הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל (ספר הזכרון להגאון רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל) הוכיח‬
‫שאין להתיר איסורים מחמת סברא זו‪ ,‬מכך שבשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"א סעיף ג')‬

                                           ‫לא הותר לבן להקיז דם לאביו אם יש רופא אחר‪.‬‬

‫הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן קס"ד) הוכיח כן‬
‫מהמבואר בהלכות נדה (שולחן ערוך יורה דעה סימן קצ"ה סעיף י"ז) שאסור לבעל למדוד‬

                                   ‫לאשתו החולה את הדופק‪ ,‬אלא אם כן אין שם רופא אחר‪.‬‬
   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291