Page 230 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 230
משה 'ה גריש ' -ב הלע מתנת רל
השדי חמד ,החזון איש ,והאגרות משה סבורים שבאיסור הוז"ל אין הלכה שיהרג
ואל יעבור.
אמנם היעב"ץ הכריע בזה שאם הוא הקשה עצמו לדעת הדין הוא שלמרות
שהוא עלול להסתכן אין לו כל היתר לעבור על האיסור ,אך אם היה זה מאליו אסור
לו לסכן את עצמו.
וביאור החילוק התבאר בשני אופנים:
א .היעב"ץ סבור שמי שהכניס את עצמו לסכנה אין לו היתר לעבור עבירה
בכדי להינצל ,וכמו שכתבו השבות יעקב ,המרכבת המשנה ,הגאון רבי
שלמה איגר זצ"ל ,והגדול ממינסק ,ולכן סבור היעב"ץ שלמרות שאיסור
הוז"ל אינו בכלל גילוי עריות ,אבל אם הוא הקשה עצמו לדעת ,אזי
מכיון שהוא הכניס את עצמו לסכנה לכן אסור לו לעבור את העבירה,
וזה שלא כדברי המהרי"ל דיסקין ורבים מהאחרונים הסבורים שגם מי
שהכניס את עצמו לסכנה מותר לו לעבור איסורים כדי להינצל מהסכנה,
וכמו שהכריעו להלכה הגאונים רבי משה פינשטיין זצ"ל ורבי יוסף שלום
אלישיב זצ"ל.
ב .בדרך אחרת ביארנו את דברי היעב"ץ ,שההיתר של וחי בהם הוא רק
כאשר הוא עושה זאת בכדי להציל חיים ,ומכיון שגם המקשה עצמו
לדעת הוי חלק מהעבירה של הוז"ל ,והרי היה זה מדעת ומרצונו ולא
בכדי להינצל מהסכנה ,אלא אדרבה מחמת כן הוא הסתכן ,לכן אין לו
היתר לעבור את העבירה בכדי להינצל ,וזה כדעת השאילתות וההולכים
בשיטתו הסבורים שההיתר של וחי בהם הוא רק כאשר הוא עושה זאת
בכדי להציל חיים.
-ד' -
תשובת החתם סופר
כשיטת השאילתות עולה גם מדברי החתם סופר (שו"ת חתם סופר אורח חיים
סימן ר"ב).
החתם סופר נשאל אודות יהודי שנשבה בין הגוים והם הכריחו אותו לגעל את
נפשו במאכלות אסורות ,ומחמת שהוא נמנע מלאכול הוא נחלש מאד והוא חשש
