Page 229 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 229
טכר משה 'ה גריש ' -ב הלע מתנת
כדברי השאילתות הוי חלק מהעבירה של הוז"ל ,והוא הרי עשה זאת
ברצון ,לכן יהיה אסור לו להוז"ל.
וזה בדומה למה שהתבאר (באות א') בדעת
השאילתות (פרשת וארא שאילתא מ"ב הובא הכנה לעבירה
בתוספות ביומא דף פ"ב עמוד ב') שאף ללא
חומרת איסור גילוי עריות לא היה היתר לעבור הבסיס לטענה שהמקשה עצמו לדעת הוי חלק
על האיסור בכדי להינצל ממיתה ,כי מאחר ואין מהעבירה מתבאר כן מדברי הריטב"א (יבמות דף
קישוי אלא מדעת אם כן בהכרח שהיה זה מדעת נ"ג עמוד ב') שכתב על דברי רבא ש"אין אונס
ומרצון ולא רק בכדי להציל את חייו ,וההיתר הנלמד לערוה כי אין קישוי אלא לדעת"" ,אף על גב דאין
מהפסוק "וחי בהם -ולא שימות בהם" מוגבל לאופן העבירה עצמה בקשוי אלא בביאה[ ,אם כן מדוע
שמטרתו היא לעבור על האיסור רק בכדי להינצל מי שאונסים אותו לבוא על הערוה אין דינו כאנוס
מהסכנה ,ומאחר ובהכרח שהיה זה מרצון ממילא כי אין קישוי אלא לדעת ,והרי למרות שאין קישוי
אף ללא חומרת איסור גילוי עריות אין לו היתר אלא לדעת הרי העבירה היא הביאה ולא הקישוי,
לבוא על הערוה ,כי הוא לא עושה זאת בכדי להינצל ועל הביאה הוא היה אנוס] ,כיון דאי אפשר לביאה
מהסכנה ,וכל זאת למרות שהביאה עצמה נעשתה בלא קשוי ראוי לו ליהרג כאילו היא ביאה עצמה",
אך ורק מתוך מטרה להציל את חייו ,אך כיון שהוא [ופירש החזון איש (אבן העזר סימן ל"ג) שאף שזה
הקשה עצמו לדעת לכן גם הביאה אסורה ,וכמו אינו בכלל האיסור של גילוי עריות ,אבל כאשר
שהתבאר שבגילוי עריות הכל הוי כחלק מהעבירה. מחמת זאת התאפשר לו לבוא על הערוה הרי זה
בכלל אביזרייהו של גילוי עריות ,ובשו"ת אגרות
וכן הוא ממש גם לענין איסור הוז"ל ,שלמרות משה (יורה דעה חלק א' סימן ע"ד) פירש שמאחר
שאיסור הוז"ל אינו נכלל בחומרת האיסור של גילוי ולולא זאת אי אפשר לעשות את העבירה ,ממילא
עריות ואין דינו ביהרג ואל יעבור ,אבל מאחר והוא אף ההכנה לעבירה הינה כחלק מהעבירה] ,ונלמד
הקשה עצמו מדעת ולא בכדי להינצל מהסכנה ,לכן מזה גם לגבי הוז"ל שהכל הוי חלק מהעבירה ,ולכן
לא יהיה לו כל היתר לעבור על איסור הוז"ל ,וזאת למרות שעתה הוא נתון בסכנה ,והוא עושה כן רק
למרות שהוא יעשה כן רק בכדי להציל את נפשו, בכדי להינצל מהסכנה ,אך מאחר והכל הינו חלק
אך מאחר ולא היה זה בכדי להינצל מהסכנה ,והכל מהעבירה וזה היה שלא בכדי להציל את עצמו
הוי חלק מהעבירה ,ממילא אין היתר לעבור על מהסכנה ,ממילא אין בזה היתר של וחי בהם ולא
האיסור ,כי ההיתר לעבור על האיסור הוא כאשר
שימות בהם.
הוא עושה כן רק בכדי להינצל מהסכנה.
לסיכום:
מצינו דעות שונות בשאלה האם איסור הוז"ל נכלל באיסור גילוי עריות וממילא
דינו יהרג ואל יעבור ,הגאון ר' נחמן מספינקא זצ"ל סבור שכאשר ישנו חשש להוז"ל
יהרג ואל יעבור ,וכן הוא בפשיטות דעת החסד לאלפים ,אולם רבים מגדולי הדורות;
הבכור שור ,הפני יהושע ,הנחפה בכסף ,הבתי כהונה ,העזר מקודש ,הערוך לנר,