Page 226 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 226
משה 'ה גריש ' -ב הלע מתנת וכר
מתייחסים לאופן שלא היה חשש סכנה מחמת אין חשש סכנה
החולי ,או יתכן שלא היה ודאי שהוא יתרפא על ידי
זה ,עוד אופציה מעלה השדי חמד שיתכן שדברי מטעם זה כתבו רבים מהאחרונים שאכן אין
החסד לאלפים התייחסו למקרה שהיה לחולה כוונת הגמרא שאסור ליטול את הקוץ גם אם מחמת
אפשרות לרפואה חילופית ללא צורך להזדקק כן הוא מסכן את חייו ,אלא דברי רבי טרפון נסובו על
לכך ,אבל כאשר יש חשש סכנה והאופציה היחידה אופן שהקוץ אינו מסכן את חייו ,אלא שבגלל הקוץ
להירפא היא באמצעות הוז"ל גם החסד לאלפים יש לו צער רב ,אבל אם אכן בגלל הקוץ יש חשש
סכנה ודאי שיהיה לו מותר להוציא את הקוץ כי אין
יודה שיעבור ולא יהרג. דבר העומד בפני פיקוח נפש[ ,שו"ת פני יהושע
(סימן מ"ד) ,עזר מקודש (אבן העזר סימן כ"ה ס"ק
אלא שבפאת השדה (מערכת אישות סי' י"ג) ב') לאשל אברהם מבוטשאטש ,וכן הוא בחזון איש
הביא השדי חמד תשובה ארוכה בענין מהגאון ר' (אורח חיים סימן א' ,ואבן העזר סימן ק"ד אות ג'),
נחמן כהנא מספינקא זצ"ל ובתוך דבריו הוא העלה ובשו"ת אגרות משה (אבן העזר חלק א' סימן נ"ו)].
טענה שאיסור הוז"ל אף שאינו בכלל גילוי עריות,
אבל הוא בכלל אביזרייהו של גילוי עריות [איסורים וכשיטה זו שאין חיוב להסתכן בכדי להימנע
הנספחים לאיסור גילוי עריות] ,ולכן יהרג ואל מהרהור והוז"ל סבור גם הגאון רבי יונה נבון זצ"ל
יעבור ,ועל פי זה הוא ביאר את דברי רבי טרפון [שהיה רבו של החיד"א] בספרו נחפה בכסף (חלק
"מוטב שתבקע כריסו" כפשוטו ,שגם כאשר יש ב' אבן העזר סימן ג') ,וכתב שהסכים עמו הגאון רבי
יצחק הכהן זצ"ל [מחבר הספר בתי כהונה] ,והסכים
חשש סכנה אסור להוציא את הקוץ. עמהם השדי חמד (חלק ו' מערכת אישות סי' א'
אות ל"ג) ,וכן מתבאר מדברי הגאון רבי אלכסנדר
נמצא שבנידון זה האם איסור הוז"ל נכלל בגילוי סנדר שור [מגדולי דורו לפני למעלה משלוש מאות
עריות ודינו ביהרג ואל יעבור ,מצינו דעות שונות,
הגאון ר' נחמן מספינקא סבור שכאשר ישנו חשש שנה] בספרו בכור שור (נדה דף י"ג עמוד ב').
להוז"ל יהרג ואל יעבור ,וכן הוא בפשיטות דעת
החסד לאלפים ,אולם רבים מגדולי הדורות; הבכור אביזרייהו דגילוי עריות
שור ,הפני יהושע ,הנחפה בכסף ,הבתי כהונה ,העזר
מקודש ,הערוך לנר ,השדי חמד ,החזון איש ,והאגרות אמנם הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל [מחבר
הספר פלא יועץ] בספרו חסד לאלפים (סימן ג' אות
משה סבורים שאין בזה הלכה שיהרג ואל יעבור. ט') החמיר שאסור להוז"ל אף במקום חולי ,וזאת
משום שאיסור הוז"ל יש בו סרך לעון גילוי עריות,
מדעת ושלא מדעת ומשמעות דבריו הם שאיסור הוז"ל נכלל בעבירות
אך הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל [בנו של החכם שדינם יהרג ואל יעבור.
צבי ,המכונה יעב"ץ יעקב בן צבי] בסידור יעבץ
(סדר הלילה בית ל"ט סימן ד' סעיף י"ב ,ובהנהגת אך השדי חמד (חלק ו' מערכת אישות סי' א'
הבוקר סדר בעל קרי סעיף י"ח) הטיל בהלכה זו אות ל"ג) נדחק בפירוש דברי החסד לאלפים וטוען
פשרה וחילק בין המקשה עצמו לדעת שבזה יהרג שאין כוונת החסד לאלפים לאסור הוז"ל גם כשיש
ואל יעבור על איסור הוז"ל" ,ועליו אמר רבי טרפון חשש לסכנה ,אלא יתכן שדברי החסד לאלפים
(נדה דף י"ג עמוד ב') מוטב תבקע כריסו ולא ירד
