Page 223 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גכר‬ ‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬

‫יסיע את ראובן לבית החולים הוא יעשה זאת אך ורק בכדי להציל את חייו של ראובן‪,‬‬
‫ולכן יהיה לו היתר לחלל שבת‪ ,‬כי גם הוא כוונתו כרגע היא להציל את חייו של ראובן‪.‬‬

‫לעומתו שאול ששון שמחמת מצבו הבריאותי הצום עלול לסכן אותו‪ ,‬ולכן הוא‬
‫נזקק לאכול גם ביום הכיפורים‪ ,‬אבל כאשר הוא יאכל הוא לא יעשה זאת מתוך‬
‫מטרה לשמור על חייו‪ ,‬אלא הוא יאכל ככל אדם שאוכל שלוש ארוחות ביום‪ ,‬ולכן‬
‫יתכן שכאשר הוא אוכל ביום הכיפורים לא יהיה לו פטור אונס‪ ,‬כי הוא לא אוכל‬
‫מתוך מטרה להציל את חייו‪ ,‬אלא הוא אוכל כהרגלו‪ ,‬וזאת בשונה מיהודי המקיים‬
‫רצון קונו ומתענה ביום הכיפורים‪ ,‬שאם בזמן מן הזמנים הוא יצטוה על ידי הרופאים‬
‫לאכול ביום הכיפורים‪ ,‬הוא יאכל בכדי לקיים מצות ונשמרתם לנפשותיכם‪ ,‬ולכן הוא‬

‫נכלל בהיתר של וחי בהם ולא שימות בהם‪.‬‬

‫בדברי הבית הלוי מבואר שגם הנזקק לעבור‬ ‫אך מדברי הבית הלוי מתבאר שחילוק זה אינו‬
‫עבירה עבור חולה הנמצא בסכנה‪ ,‬למרות זאת אם‬ ‫נכון‪.‬‬
‫הוא עושה זאת לא רק בגלל ההכרח‪ ,‬הוא לא יכלל‬
‫הבית הלוי (שמות ב' כ"ה) אחר שהאריך לבאר‬
‫בפטור אונס‪ ,‬וזה כמתבאר בשיטת השאילתות‪.‬‬ ‫שמי שאונסים אותו לעבור עבירה‪ ,‬אם הוא יעשה‬
‫זאת גם מרצון הוא אינו נכלל בפטור של אונס‪,‬‬
‫בין חיים לשאול‬ ‫הוסיף הבית הלוי "ומזה יצא דמי שהוא פרוץ באחת‬
‫ממצות ה' [הרגיל לעבור עבירה גם ללא שהוא‬
‫ומתחדש בדברי הבית הלוי שכלל זה נכון גם‬ ‫אנוס על כך‪ ,‬וכששון שגם בעודו בריא לא היה‬
‫ביחס למי שעכשיו עוסק בהצלת נפשות‪ ,‬מתוך‬ ‫צם ביום הכיפורים]‪ ,‬אף על גב דלפעמים נתרחש‬
‫מטרה להציל חיים‪ ,‬אך מאחר והוא רגיל לעבור על‬ ‫לו אונס שלא יכול לקיימה‪ ,‬מכל מקום לא מקרי‬
‫מצות ה' ממילא אין לו את ההיתר של וחי בהם‪ ,‬וזאת‬ ‫אונס‪[ ,‬גם אם עתה הוא אנוס אך מאחר והוא היה‬
‫מאחר ואף עתה הוא אינו מחלל שבת בגלל ההכרח‪,‬‬ ‫רגיל לעבור על העבירה גם כשהוא לא היה אנוס‪,‬‬
‫כי הרי גם ללא הכרח הוא היה רגיל לחלל שבת‪ ,‬אלא‬ ‫ממילא כאשר הוא עושה זאת עתה הוא אינו עושה‬
‫הסיבה שהוא מחלל שבת כי שמירת השבת אינה‬ ‫זאת רק בגלל שמכריחים אותו‪ ,‬אלא הוא עושה‬
‫יקרה בעיניו וברצותו הוא מפר ברית ומחלל שבת‪,‬‬ ‫זאת מרצון ולכן אין לו את הפטור של אונס]‪ ,‬וכמו‬
‫בשמירת שבת וכדומה דלפעמים אנוס הוא לעשות‬
‫ולכן הוא אינו נכלל בהיתר הנלמד מוחי בהם‪.‬‬ ‫מלאכה [כגון שבוי שאונסים אותו לחלל שבת]‪ ,‬או‬
‫עבור חולה רחמנא ליצלן [או מי שנאלץ לחלל שבת‬
‫כך שמאחר וחיים כליפה מורגל בחילול שבת‪,‬‬ ‫עבור חולה הנמצא בסכנה] וכדומה‪ ,‬מכל מקום לא‬
‫ממילא אין לו כל היתר הלכתי להסיע את ראובן‬ ‫מקרי אונס רק לאותם שהיו שומרים אותו אם לא‬
‫לבית החולים‪ ,‬וזאת למרות שהנסיעה חיונית‬ ‫היה האונס‪ ,‬אבל המחלל שבת כשאינו אנוס‪ ,‬גם‬
‫להצלת חייו של ראובן‪ ,‬אך מאחר וחיים רגיל לחלל‬ ‫במלאכה שהוא אנוס מקרי מחלל‪ ,‬וכן הוא בכל‬
‫שבת גם שלא לצורך חולה הנמצא בסכנה ממילא‬
‫אין הוא מחלל שבת בגלל ההכרח‪ ,‬וההיתר לחלל‬ ‫האיסורים"‪.‬‬
‫שבת בשביל חולה הוא רק כאשר עושים זאת‬

‫מחמת ההכרח‪.‬‬