Page 222 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫בכר‬

‫ב') שהוא סבור שלמרות שההיתר הנלמד מהפסוק‬ ‫מרצון ולא בכדי להציל חיים‪ ,‬ממילא הוא לא נכלל‬
‫וחי בהם ולא שימות בהם נאמר אף כאשר הוא אינו‬ ‫בהיתר הנלמד מוחי בהם ולא שימות בהם‪.‬‬
‫אנוס‪ ,‬וככל חולה שהותר לו לאכול מרצון מאכלות‬
‫אסורות לצורך הצלת נפשו‪ ,‬אך ההיתר מותנה בכך‬ ‫לסיכום‪:‬‬
‫שמטרתו היא לשמר את חייו‪ ,‬אבל אם אוכל מאכלות‬
‫אסורות לרצונו‪ ,‬אלא שבמקרה יש בזה הצלת נפשות‪,‬‬ ‫התחדש בביאור דעת השאילתות (פרשת וארא‬
‫שאילתא מ"ב הובא בתוספות ביומא דף פ"ב עמוד‬
‫לא יהיה בזה היתר של וחי בהם ולא שימות בהם‪.‬‬

‫הלכה למעשה‬

‫לאור זאת מכיון ששאול ששון היה אוכל מידי שנה ביום כיפור בשאט נפש אף‬
‫שהוא לא היה בסכנת חיים‪ ,‬ממילא הגם שבשנה זו הוא נמצא בסכנת חיים‪ ,‬לא‬
‫יהיה לו היתר הלכתי לאכול‪ ,‬כי הרי גם עתה הוא לא אוכל בכדי לשמר את חייו‪,‬‬
‫אלא הוא אוכל ביום כיפור כבכל יום‪ ,‬וממילא יהיה אסור לבנו ציון לסעדו ולסייע‬

‫לו לאכול‪.‬‬

‫וכמו כן עדיף שדוד יסיע את ראובן לבית החולים ולא חיים‪ ,‬כי דוד הינו שומר‬
‫תורה ומצות‪ ,‬ובודאי שכאשר הוא יסיע את ראובן בשבת הוא יעשה זאת בכדי‬
‫להציל את חייו‪ ,‬וזאת בשונה מחיים שאינו שומר תורה ומצות ורגיל ליסוע ברכבו‬

‫גם בשבת‪ ,‬ולא רק למטרת פיקוח נפש‪.‬‬

‫‪ -‬ב' ‪-‬‬
‫חידושו של הבית הלוי‬

‫התבאר שלדעת השאילתות שאין היתר לעבור על איסורי התורה אלא אם כן‬
‫כוונתו היא להציל חיים‪ ,‬ובהתאם לזה הסקנו שיהיה אסור לציון לסייע לאביו לאכול‬
‫ביום הכיפורים‪ ,‬למרות שאביו נמצא עתה בסכנת חיים‪ ,‬וזאת בגלל שאביו היה רגיל‬
‫לאכול ביום הכיפורים גם כאשר לא נשקפה כל סכנה לחייו‪ ,‬ומטעם זה גם העלנו‬
‫שעדיף להעזר בדוד כליפה שהינו שומר שבת‪ ,‬מאשר לבקש את עזרתו של אחיו חיים‬

‫שעדיין אינו שומר שבת‪.‬‬

‫אך יתכן שיהיה בזה חילוק בין שאול לחיים‪ ,‬חיים למרות שלצערנו הוא עושה‬
‫שבתו חול‪ ,‬והוא רגיל לנסוע ברכבו בשבת בכל עת שיחפוץ‪ ,‬עם זאת עתה כאשר הוא‬