Page 217 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 217

‫זיר‬  ‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬א הלע‬                      ‫מתנת‬

‫אבל הנבעלת שיש לה אפשרות להינצל בכך‬             ‫אם היא תתרצה הרי היא עוברת עבירה‪ ,‬ולכן למרות‬
‫שהיא תעבור את העבירה באונס‪ ,‬ממילא אין לה‬        ‫שהיא עושה זאת בכדי להינצל‪ ,‬אך כיון שהיא יכולה‬
‫כל היתר להתרצות לעבור את העבירה‪ ,‬ולכן הוצרך‬     ‫להינצל גם בלי לעבור עבירה ממילא אין לה כל היתר‬
‫הרמב"ם לבאר שגם אם לבסוף היא התרצתה היא‬
‫אינה נחשבת לעוברת מרצון אלא הינה כאנוסה‪,‬‬               ‫להציל את עצמה בכך שהיא תעבור עבירה‪.‬‬
‫כי אילו היא היתה נחשבת כעוברת מרצון אכן היה‬
‫אסור לה לעשות כן‪ ,‬כי הרי יש לה אפשרות להינצל‬    ‫ולכן הרמב"ם היה זקוק להסביר שגם כאשר‬
‫בכך שהיא תעבור את העבירה באונס‪ ,‬וכל שיש‬         ‫האשה התרצתה לבסוף אין זה רצון אלא הרי היא‬
‫לו אפשרות להנצל בכך שהוא יעבור את העבירה‬        ‫כאנוסה מתחילה ועד גמר‪ ,‬כי אם היא היתה נחשבת‬
                                                ‫כעושה מרצון היה זה נחשב לה כמי שעברה עבירה‬
     ‫באונס‪ ,‬אין לו היתר לעבור את העבירה מרצון‪.‬‬  ‫שלא בהיתר‪ ,‬כי הרי היא היתה יכולה להינצל גם בלא‬

                                                                                       ‫עבירה‪.‬‬

           ‫אונס ורצון יחדיו‬                                ‫הבועל אינו אנוס‬

‫מקור נוסף ליסודו של הברכת שמואל‬                 ‫ואף שהתבאר באות א' שלולא ההלכה שיהרג‬
‫מהמתבאר מדברי ההפלאה (כתובות דף ג' עמוד ב'‬      ‫ואל יעבור היה מותר לבועל לעבור את העבירה‬
‫תוד"ה ולדרוש) שלרבי שמעון הסובר שדבר שאינו‬      ‫מרצון בכדי להציל את חייו‪ ,‬כי הרי התורה אמרה‬
‫מתכוין מותר‪ ,‬כי העיקר זה הכונה ולא המעשה‪,‬‬       ‫וחי בהם ולא שימות בהם‪ ,‬וזאת למרות שהבועל‬
‫יצא מדבריו גם חומרא‪ ,‬שאם אשה נאנסה והיא‬         ‫אינו אנוס כי הרי אין קישוי אלא לדעת‪ ,‬אך גם‬
‫גם התרצתה היא תעבור איסור‪ ,‬כי אמנם המעשה‬        ‫מרצון מותר לעבור עבירה בכדי להינצל מהמות‪,‬‬
‫היה באונס אך כיון שהיא גם התרצתה יהיה בזה‬       ‫הרי שהתרנו לבועל לעבור את העבירה מרצון בכדי‬
‫איסור‪ ,‬כי הרי שיטת רבי שמעון היא שהעיקר זה‬      ‫להינצל מהמות‪ ,‬ומדוע על האשה נאסר לעבור את‬
‫הכונה‪ ,‬ועל הכונה והרצון הרי היא לא היתה אנוסה‪,‬‬
‫[והארכנו בדבריו בשריג ב' עלה ב' אות ג']‪ ,‬ותמה‬                                   ‫העבירה מרצון‪.‬‬
‫הברכת שמואל (כתובות סימן ט' אות ג') מדוע‬
‫היא תעבור איסור והרי למרות שבגלל שהיא גם‬        ‫אך החילוק ברור‪ ,‬הבועל שאין לו אפשרות‬
‫התרצתה לכן היא אינה נחשבת לאנוסה‪ ,‬אבל הרי‬       ‫לעבור את העבירה באונס‪ ,‬כי הרי אין קישוי אלא‬
‫היא היתה מוכרחת להיבעל בכדי להינצל‪ ,‬וממילא‬      ‫לדעת‪ ,‬ממילא מותר לו להתרצות לעבור את‬
‫מותר לה לעבור איסור בכדי להציל את נפשה‪ ,‬כי‬      ‫העבירה בכדי להינצל‪ ,‬שהרי אין לו כל אפשרות‬
‫התורה אמרה וחי בהם ולא שימות בהם‪ ,‬והיתר‬         ‫להינצל מבלי לעבור עבירה‪ ,‬ולכן לולא זאת שבגילוי‬
‫זה הוא בין אם עוברים את העבירה ברצון ובין אם‬    ‫עריות ההלכה היא שיהרג ואל יעבור‪ ,‬היה מותר‬
‫עוברים באונס כל שהמעשה חיוני להינצל הותר לו‬     ‫לבועל לעבור את העבירה אף מרצון בכדי להינצל‪,‬‬
                                                ‫כי הדרך היחידה של הבועל להינצל היא אך ורק בזה‬
                            ‫לעבור את העבירה‪.‬‬    ‫שהוא יעבור את העבירה מרצון‪ ,‬ובאופן כזה שאין‬
                                                ‫אפשרות להינצל אלא בכך שעוברים את העבירה‬
‫וגם מכאן מכריח הברכת שמואל שכל שיכול‬            ‫מרצון התורה אמרה וחי בהם ולא שימות בהם‪,‬‬
‫להינצל על ידי שיעבור את העבירה באונס אין לו‬     ‫אם לא בשלושת העבירות החמורות שבהן התורה‬
‫היתר לעבור מרצון‪ ,‬כי כאשר הוא יעבור באונס‬
                                                                         ‫אמרה יהרג ואל יעבור‪.‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222