Page 216 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 216
משה 'ה גריש ' -א הלע מתנת זטר
-ג-
אין בידה שלא תרצה
להציל את חייה ,וההיתר לעבור עבירה בכדי להינצל באות ב' העלנו שכאשר יש אפשרות להינצל
ממיתה הוא גם כאשר עושים כן מרצון. מהסכנה באמצעות עבירה שתעשה בהכרח ובאונס,
ממילא אין היתר לעשות עבירה מרצון בכדי להינצל,
תעבור ואל תהרג הברכת שמואל (כתובות סימן ז' אות ו') ביסס
יסוד זה מדברי הרמב"ם (פרק א' מהלכות איסורי
ואף שלבועל אין היתר לעבור את העבירה כדי ביאה הלכה ט') "אנוס פטור מכלום מן המלקות ומן
להציל את חייו ,זאת בגלל שגילוי עריות הוא אחד הקרבן ואין צריך לומר מן המיתה שנאמר ולנערה לא
משלושת העבירות שדינם הוא שיהרג ואל יעבור, תעשה דבר ,במה דברים אמורים בשנאנס הנבעל,
אבל באשה שאונסים אותה אין הלכה שעליה להרג אבל הבועל אין לו אונס שאין קישוי אלא לדעת,
ולא לעבור[ ,תוספות פסחים דף כ"ה עמוד ב' ד"ה [וכמו שהתבאר בהרחבה באות א' שדעת הרמב"ם
אף]* וממילא מותר לה להיבעל אף מרצון כשהיא היא שלמרות שאיימו על הבועל שאם הוא לא
עושה זאת בכדי להציל את חייה ,ומדוע הוצרך יעשה זאת יהרגו אותו ,אם הוא יבעל הוא יענש,
הרמב"ם להוסיף ולהסביר שגם כאשר האשה כי אין קישוי אלא לדעת ,כך שבהכרח שהוא בעל
התרצתה בסוף הביאה היא עדיין נחשבת לאנוסה, מרצון ,אבל כל זאת רק ביחס לבועל אבל הנבעלת
והרי גם לו היא היתה נחשבת כעושה מרצון ,היה לה אנוסה היא ולכן היא לא תענש] ,ואשה שתחילת
ביאתה באונס וסופה ברצון פטורה מכלום [ומוסיף
היתר לעשות כן בכדי להציל את חייה. הרמב"ם שגם אם האשה התרצתה בסוף הביאה אין
זה נחשב לרצון אלא עדיין יש לה פטור של אונס],
האשה אנוסה שמשהתחיל לבעול באונס אין בידה שלא תרצה,
שיצר האדם וטבעו כופה אותה לרצות [כך שלמרות
מכאן למד הברכת שמואל שמי שיש לו היתר שהיא התרצתה בסוף הביאה עדיין הינה כאנוסה]".
לעבור עבירה בגלל שהוא אנוס ,ממילא כבר אין לו
היתר לעבור את העבירה מרצון בכדי להינצל ,כי ותמה הברכת שמואל מדוע הרמב"ם נזקק
מאחר וכאשר הוא אנוס העבירה לא מתייחסת אליו לבאר שאשה שהתרצתה בסוף הביאה היא פטורה
וכאילו שהוא לא עבר את העבירה ,ואילו כשהוא מעונש בגלל שלמרות שהיא התרצתה היא עדיין
עושה מרצון העבירה מתייחסת אליו ,ממילא אין לו נחשבת כאנוסה ,והרי אף אם היא לא היתה נחשבת
כל היתר לעבור עבירה בכדי להינצל ,כי הרי הוא יכול לאנוסה ,אך כיון שאם היא היתה מתנגדת היו הורגים
להינצל גם בלי לעבור את העבירה ,ולכן אשה שהיא אותה ,אם כן יש לה היתר לעבור את העבירה בכדי
אנוסה אין לה כל היתר להתרצות ,כי אם היא היתה
עושה זאת באונס אין זה נחשב כלל כעבירה ,אבל
* מדברי הברכת שמואל רואים שהוא סבור שדעת הרמב"ם היא שלגבי גילוי עריות אין אומרים באשה שתהרג ואל תעבור,
אך עיין בחידושי רבנו חיים הלוי (פרק ה' מהלכות יסודי התורה הלכה א') שכתב שמסתימת הרמב"ם משמע שאף
אשה תהרג ואל תעבור ,אמנם בגליונות החזון איש שם השיג שאין הכרע בדברי הרמב"ם ,כי יתכן שהוא סתם בזה בגלל
שהדבר לא מפורש בגמרא ,וכן נקט כאן הברכת שמואל.

