Page 216 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫זטר‬

‫‪-‬ג‪-‬‬
‫אין בידה שלא תרצה‬

‫להציל את חייה‪ ,‬וההיתר לעבור עבירה בכדי להינצל‬ ‫באות ב' העלנו שכאשר יש אפשרות להינצל‬
‫ממיתה הוא גם כאשר עושים כן מרצון‪.‬‬ ‫מהסכנה באמצעות עבירה שתעשה בהכרח ובאונס‪,‬‬
‫ממילא אין היתר לעשות עבירה מרצון בכדי להינצל‪,‬‬
‫תעבור ואל תהרג‬ ‫הברכת שמואל (כתובות סימן ז' אות ו') ביסס‬
‫יסוד זה מדברי הרמב"ם (פרק א' מהלכות איסורי‬
‫ואף שלבועל אין היתר לעבור את העבירה כדי‬ ‫ביאה הלכה ט') "אנוס פטור מכלום מן המלקות ומן‬
‫להציל את חייו‪ ,‬זאת בגלל שגילוי עריות הוא אחד‬ ‫הקרבן ואין צריך לומר מן המיתה שנאמר ולנערה לא‬
‫משלושת העבירות שדינם הוא שיהרג ואל יעבור‪,‬‬ ‫תעשה דבר‪ ,‬במה דברים אמורים בשנאנס הנבעל‪,‬‬
‫אבל באשה שאונסים אותה אין הלכה שעליה להרג‬ ‫אבל הבועל אין לו אונס שאין קישוי אלא לדעת‪,‬‬
‫ולא לעבור‪[ ,‬תוספות פסחים דף כ"ה עמוד ב' ד"ה‬ ‫[וכמו שהתבאר בהרחבה באות א' שדעת הרמב"ם‬
‫אף]* וממילא מותר לה להיבעל אף מרצון כשהיא‬ ‫היא שלמרות שאיימו על הבועל שאם הוא לא‬
‫עושה זאת בכדי להציל את חייה‪ ,‬ומדוע הוצרך‬ ‫יעשה זאת יהרגו אותו‪ ,‬אם הוא יבעל הוא יענש‪,‬‬
‫הרמב"ם להוסיף ולהסביר שגם כאשר האשה‬ ‫כי אין קישוי אלא לדעת‪ ,‬כך שבהכרח שהוא בעל‬
‫התרצתה בסוף הביאה היא עדיין נחשבת לאנוסה‪,‬‬ ‫מרצון‪ ,‬אבל כל זאת רק ביחס לבועל אבל הנבעלת‬
‫והרי גם לו היא היתה נחשבת כעושה מרצון‪ ,‬היה לה‬ ‫אנוסה היא ולכן היא לא תענש]‪ ,‬ואשה שתחילת‬
‫ביאתה באונס וסופה ברצון פטורה מכלום [ומוסיף‬
‫היתר לעשות כן בכדי להציל את חייה‪.‬‬ ‫הרמב"ם שגם אם האשה התרצתה בסוף הביאה אין‬
‫זה נחשב לרצון אלא עדיין יש לה פטור של אונס]‪,‬‬
‫האשה אנוסה‬ ‫שמשהתחיל לבעול באונס אין בידה שלא תרצה‪,‬‬
‫שיצר האדם וטבעו כופה אותה לרצות [כך שלמרות‬
‫מכאן למד הברכת שמואל שמי שיש לו היתר‬ ‫שהיא התרצתה בסוף הביאה עדיין הינה כאנוסה]"‪.‬‬
‫לעבור עבירה בגלל שהוא אנוס‪ ,‬ממילא כבר אין לו‬
‫היתר לעבור את העבירה מרצון בכדי להינצל‪ ,‬כי‬ ‫ותמה הברכת שמואל מדוע הרמב"ם נזקק‬
‫מאחר וכאשר הוא אנוס העבירה לא מתייחסת אליו‬ ‫לבאר שאשה שהתרצתה בסוף הביאה היא פטורה‬
‫וכאילו שהוא לא עבר את העבירה‪ ,‬ואילו כשהוא‬ ‫מעונש בגלל שלמרות שהיא התרצתה היא עדיין‬
‫עושה מרצון העבירה מתייחסת אליו‪ ,‬ממילא אין לו‬ ‫נחשבת כאנוסה‪ ,‬והרי אף אם היא לא היתה נחשבת‬
‫כל היתר לעבור עבירה בכדי להינצל‪ ,‬כי הרי הוא יכול‬ ‫לאנוסה‪ ,‬אך כיון שאם היא היתה מתנגדת היו הורגים‬
‫להינצל גם בלי לעבור את העבירה‪ ,‬ולכן אשה שהיא‬ ‫אותה‪ ,‬אם כן יש לה היתר לעבור את העבירה בכדי‬
‫אנוסה אין לה כל היתר להתרצות‪ ,‬כי אם היא היתה‬
‫עושה זאת באונס אין זה נחשב כלל כעבירה‪ ,‬אבל‬

‫* מדברי הברכת שמואל רואים שהוא סבור שדעת הרמב"ם היא שלגבי גילוי עריות אין אומרים באשה שתהרג ואל תעבור‪,‬‬
‫אך עיין בחידושי רבנו חיים הלוי (פרק ה' מהלכות יסודי התורה הלכה א') שכתב שמסתימת הרמב"ם משמע שאף‬
‫אשה תהרג ואל תעבור‪ ,‬אמנם בגליונות החזון איש שם השיג שאין הכרע בדברי הרמב"ם‪ ,‬כי יתכן שהוא סתם בזה בגלל‬

‫שהדבר לא מפורש בגמרא‪ ,‬וכן נקט כאן הברכת שמואל‪.‬‬