Page 225 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 225

‫הכר‬  ‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ב הלע‬                       ‫מתנת‬

‫שבת בשביל חולה מסוכן‪ ,‬כי גם בלא האונס‬                     ‫הדרכים בחזקת סכנה‬
‫וההכרח הוא לא היה נמנע מלחלל את השבת‪,‬‬
‫וכמו שמתבאר בהפלאה (כתובות דף ק"י עמוד ב')‬       ‫והרי סכנת הדרכים איננה רק אונס והכרח‪,‬‬
‫שגם כאשר יש היתר לעבור עבירה מפני הסכנה‪,‬‬         ‫אלא יש בזה חשש של סכנת חיים‪ ,‬כך שההימנעות‬
‫אין להתיר זאת כאשר לאונס מתלוה גם רצון‪,‬‬          ‫מלעלות לארץ בגלל סכנת הדרכים נכללת בפטור‬
‫כך שיפה דקדק הבית הלוי לציין כמקור לדבריו‬        ‫של "וחי בהם ‪ -‬ולא שימות בהם"‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫דוקא את דברי ההפלאה (כתובות דף ק"י עמוד‬          ‫סבר ההפלאה שאם ההימנעות מלעלות לארץ‬
‫ב')‪ ,‬ולא ציין לדבריו (כתובות דף ג' ודף נ"א עמוד‬  ‫נובעת גם בגלל החשק להישאר לדור במקומו‬
‫ב')‪ ,‬ששם מושא דבריו של ההפלאה הינם בהקשר‬         ‫לא יהיה פטור של אונס‪ ,‬ומכאן למד הבית הלוי‬
‫למי שנאנס לחטוא‪ ,‬ולא לגבי מי שחטא מחמת‬           ‫שהיסוד של ההפלאה שאונס שהצטרף אליו רצון‬
                                                 ‫אינו אונס‪ ,‬תקף גם ביחס לרגיל לחלל שבת שלא‬
                                  ‫חשש סכנה‪.‬‬      ‫יהיה לו פטור אונס גם כאשר הוא נזקק לחלל‬

                          ‫‪ -‬ג' ‪-‬‬

                     ‫סידור היעב"ץ‬

‫התחדש שלמרות שההיתר הנלמד מהפסוק "וחי בהם ‪ -‬ולא שימות בהם" נאמר‬
‫אף כאשר הוא אינו אנוס‪ ,‬אך ההיתר מותנה בכך שמטרתו היא לשמר את חייו‪,‬‬
‫אבל אם הוא אוכל מאכלות אסורות לרצונו‪ ,‬אלא שבמקרה יש בזה הצלת נפשות‪,‬‬
‫לא יהיה בזה היתר של וחי בהם ולא שימות בהם‪ ,‬ובזה התבארו דברי השאילתות‪,‬‬
‫והוכח כן מדברי ההפלאה‪ ,‬ומפורש כן בבית הלוי‪ ,‬כדברים הללו עולה גם מדבריו‬

                                                     ‫של הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל‪.‬‬

             ‫פיקוח נפש‬                                     ‫מוטב תבקע כריסו‬

‫הערוך לנר (נדה דף י"ג עמוד ב') הבין שאם‬          ‫נדה (דף י"ג עמוד ב') "אלא הכי קאמר רבי טרפון‪,‬‬
‫יבקע כריסו הוא עלול להסתכן מחמת כן‪ ,‬ועל כן הוא‬   ‫כל המכניס ידו למטה מטבורו תקצץ‪[ ,‬מכיון שעלול‬
‫תמה מדוע עליו לסכן את חייו בכדי שלא יבוא לידי‬    ‫לבוא מחמת כן להרהור]‪ ,‬אמרו לו לרבי טרפון ישב‬
‫הרהור‪ ,‬והרי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש‪,‬‬     ‫לו קוץ בכריסו לא יטלנו‪ ,‬אמר להן לא‪ ,‬והלא כריסו‬
‫ואם כן אף שמפני הוצאת הקוץ מכריסו הוא עלול‬       ‫נבקעת‪ ,‬אמר להן מוטב תבקע כריסו ולא ירד לבאר‬
‫להכשל בהרהור ובהוז"ל‪ ,‬אבל הרי איסורים אלו‬        ‫שחת"‪ ,‬ומתבאר שבכדי שלא יכשל בהרהור אסור‬
‫אינם לא עבודה זרה ולא גילוי עריות ולא שפיכות‬     ‫לו ליטול את הקוץ‪ ,‬וזאת למרות שמחמת כן כריסו‬
‫דמים‪ ,‬וממילא אין חיוב להסתכן בכדי להימנע מזה‪.‬‬
                                                                                         ‫תבקע‪.‬‬
   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230