Page 194 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 194
משה 'ד גריש ' -ב הלע מתנת דצק
-סיכום שריג ד' -
עלה א'
א .נחלקו האחרונים האם אפשר לצאת ידי חובה במצוה שנעשית מחמת
אונס ,האור שמח (פרק ד' מהלכות ממרים הלכה ג') והאמרי בינה (דיני דיינים
סימן ט') סבורים שיוצאים ידי חובה במצוה שנעשית באונס ,וכן מתבאר
בשו"ת אבני נזר (חלק אורח חיים סימן תקל"ה אות כ"א) ומדברי הגאון רבי
ברוך דב ליבוביץ (ברכת שמואל כתובות סימן ו' אות ב') ,אבל החתם סופר
(שו"ת אורח חיים סימן ר"ב) סבור שלא יוצאים ידי חובה במצוה שנעשית
באונס( ,אות א') ,וכן מתבאר מדברי הפוסקים (אורח חיים סימן ר"ד) שהקשו
על הרא"ה שפוטר מברכה את הניזון בכפיה ,מכך שהכפוי על אכילת מצה יצא
ידי חובה( ,עלה ב' אות ג').
ב .מבואר בראש השנה (דף כ"ח עמוד א') שמי שכפו אותו פרסיים לאכול
מצה יצא ידי חובה ,מכאן איששו את דבריהם הסוברים שמי שנאנס על קיום
מצוה ידי חובה ,והחולקים ביארו שהוא יצא ידי חובה בגלל שיש לו הנאה
מהאכילה וממילא הוי סופו לרצון ,והמקיים מצוה כשתחילתו באונס וסופו
לרצון הרי זה כעושה מתוך רצון והסכמה (אות א').
ג .באות א' הסקנו שאף לסוברים שלא יוצאים ידי חובה כשהוא עשה את
המצוה מחמת אונס וכפיה ,אבל אם אגב האונס הוא גם התרצה לכך הוא יצא ידי
חובה ,באות ב' הוכחנו ממשנתו של החתם סופר שגישה זו נכונה אף לסוברים
שהעובר עבירה מחמת אונס ורצון הרי הוא כאנוס ,והתבאר בב' אופנים ,א .יש
לחלק בזה בין מצוה לעבירה ,שרק לגבי עבירה שעיקרה הבחירה וההסכמה
לעשות את העבירה לכן כל שהוא גם אנוס אין זה עבירה ,אבל לגבי מצוה
העיקר הוא המעשה ,ולכן כל שעשה את המצוה יצא ידי חובתו ,ב .עוד התבאר
שאף העושה עבירה באונס וברצון מעשיו הינם מעשה של עבירה ,אלא
שמאחר והוא היה גם אנוס על כך לכן הוא לא יענש ,ומפני כן העושה מצוה
באונס ורצון יצא ידי חובה ,כי סוף דבר יש כאן עשיה של מצוה ,ובכדי לצאת
ידי חובה בקיום המצוה אין צורך בעשייה של מצוה הראויה לשכר ועונש.
