Page 199 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 199

‫טצק‬  ‫משה‬  ‫'ה גריש ‪ -‬חתפ חתופ‬                    ‫מתנת‬

‫תעשה את העבירה באונס והכרח העבירה לא‬            ‫הרי שלגבי הבועל סבור הרמב"ם שלולא פסוק‬
‫תתייחס אליה‪ ,‬כי הרי עבירה שעושים באונס אינה‬     ‫מיוחד המלמד שבגילוי עריות יהרג ואל יעבור‬
‫מתייחסת לעושה‪ ,‬לעומת זאת אם היא תעשה זאת‬        ‫היה לבועל מותר לעבור על העבירה בכדי להינצל‬
‫מרצון העבירה תתייחס אליה‪ ,‬לכן למרות שעקרונית‬    ‫ממיתה‪ ,‬כי הגם שאין קישוי אלא לדעת וממילא הוא‬
‫יש לה היתר לעבור את העבירה גם מרצון‪ ,‬כי הרי‬     ‫אינו אנוס‪ ,‬אבל הרי ההיתר הנלמד מוחי בהם ולא‬
‫אם היא לא תעבור על העבירה יהרגו אותה‪ ,‬והתורה‬    ‫שימות בהם נאמר גם כאשר הוא עושה זאת מרצון‪.‬‬
‫אמרה וחי בהם ולא שימות בהם‪ ,‬אבל כל שיכול‬
‫לעבור על העבירה באופן שהעבירה לא תתייחס‬                    ‫באונס ולא ברצון‬
‫אליו‪ ,‬ממילא אין לו היתר לעבור על העבירה באופן‬
                                                ‫לעומת זאת לגבי הנבעלת מוכח בשיטת‬
                          ‫שהיא מתייחסת אליו‪.‬‬    ‫הרמב"ם (פרק א' מהלכות איסורי ביאה הלכה ט')‬
                                                ‫שגם אם היא היתה נתונה בסכנת חיים‪ ,‬למרות‬
‫אך כל זה רק ביחס לנבעלת שיש לה אפשרות‬           ‫זאת אם היא היתה מתרצה לאנס לא היה לה היתר‬
‫לעבור על העבירה באונס ללא התרצות‪ ,‬לעומת זאת‬     ‫לעבור על העבירה‪ ,‬וזאת למרות שעל הנבעלת לא‬
‫הבועל שאין לו אפשרות לבעול באונס כי אין קישוי‬   ‫חל הכלל שתהרג ואל תעבור‪ ,‬ואם כן יש לתמוה‬
‫אלא לדעת‪ ,‬ממילא מותר לו לעשות זאת מרצון‪ ,‬כי‬     ‫מדוע שלא יהיה מותר לה לעבור על העבירה גם‬
‫הוא עושה כן בכדי להינצל ממיתה‪ ,‬וההיתר לעבור‬     ‫מרצון‪ ,‬והרי התורה אמרה וחי בהם ולא שימות‬
‫עבירה בכדי להינצל ממיתה הוא גם כאשר הוא‬         ‫בהם‪ ,‬וכמבואר (בעלה א' אות א') היתר זה נשנה גם‬

                               ‫עושים כן מרצון‪.‬‬                       ‫אם היא תעשה זאת מרצון‪.‬‬

‫אמנם להלכה גם לבועל אסור לעשות כן וזאת‬          ‫וכתב הברכת שמואל (כתובות סימן ז' אות ו')‬
‫מאחר וגילוי עריות הינו אחד משלושת העבירות‬       ‫לבאר את החילוק בין הבועל לנבעלת‪ ,‬הנבעלת‬
‫החמורות שדינם יהרג ואל יעבור‪ ,‬אך מובן מדוע‬      ‫מאחר והיא יכולה לעשות זאת באונס ללא שהיא‬
‫התורה הוצרכה ללמד אותנו שאין היתר של גילוי‬      ‫תתרצה לכך‪ ,‬ממילא אין לה היתר לעשות זאת‬
‫עריות גם באנוס‪ ,‬כי לולא זאת היה מותר לבועל‬      ‫מרצון‪ ,‬וזאת למרות שהיא עושה כן בכדי שלא יהרגו‬
‫לעבור על העבירה למרות שהוא עושה כן גם מרצון‪,‬‬    ‫אותה‪ ,‬אך הרי התבאר (בעלה א' אות ב') שאם יש‬
‫וזאת בגלל שלבועל אין אופציה אחרת‪ ,‬וכל שאין לו‬   ‫אפשרות לעשות את העבירה באונס והכרח ממילא‬
‫אופציה אחרת הוא נכלל בהיתר התורה "וחי בהם ‪-‬‬     ‫אין היתר לעשות זאת מרצון‪ ,‬כי מאחר ואם היא‬

    ‫ולא שימות בהם"‪ ,‬הגם שהוא עושה כן מרצון‪.‬‬

     ‫הנני מוכן ומזומן לקיים מצות וחי בהם‬

‫בגילוי עריות והרי תמיד הוא גם רוצה כי הרי אין‬                 ‫(עלה ב')‬
‫קישוי אלא לדעת‪ ,‬ומדברי השאילתות הוכחנו‬
‫(בשריג ב' עלה ג' אות ג') שאין פטור של אונס אם‬   ‫אמנם בעלה ב' אות א' הבאנו את דברי‬
‫מצטרף לאונס גם רצון‪ ,‬ולכן למרות שאונסים אותו‬    ‫השאילתות (פרשת וארא שאילתא מ"ב הובא‬
‫לבוא על הערוה אך מאחר ואין קישוי אלא לדעת‬       ‫בתוספות ביומא דף פ"ב עמוד ב') שתמה מדוע‬
                                                ‫התורה נזקקה ללמדנו שאין היתר של פיקוח נפש‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204