Page 184 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד גריש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫קפד‬

‫עלה ב'‬

‫הזנה בכפיה‬

‫בהיות הרב ש‪ .‬בכלא הסובייטי הוא עשה כל מאמץ‬
‫להקפיד ככל האפשר על שמירת המצוות בדקדוק‪,‬‬
‫ובמקרים רבים בהם מבוקשו לא נענה הוא פתח‬
‫בשביתת רעב‪ ,‬מפקד הכלא שנלחץ מההשלכות של‬

‫שביתת הרעב מיהר למלאות את משאלותיו‪.‬‬

‫היה זה קרוב לחג הפסח והרב ש‪ .‬ביקש שיביאו לו‬
‫מצות‪ ,‬ומשסירבו הוא פתח בשביתת רעב‪ ,‬כאן חיכתה‬
‫להרב ש‪ .‬הפתעה לא נעימה‪ ,‬מפקד הכלא צויד מראש‬
‫באישור מהמפקדה העליונה להזין את הרב ש‪ .‬בכפיה‪,‬‬
‫לא נתאר את הליך הכפיה‪ ,‬אך בעקבות התעללות זאת‬
‫התעורר הרב ש‪ .‬לשאלה הלכתית האם בגמר האכילה‬

‫עליו לתת שבח והודאה לבורא ולברך ברכת המזון‪.‬‬

‫הוראת הרמ"א‬

‫הרמ"א (אורח חיים סימן ר"ד סעיף ח') פסק שמי שאנסו אותו לאכול אינו‬
‫מברך על האכילה‪ ,‬וזאת למרות שסוף דבר הוא נהנה מהאוכל‪ ,‬אך כיון שהוא היה‬
‫אנוס על האכילה לכן הוא פטור מלברך על האכילה‪ ,‬וכפי המובא בבית יוסף מקור‬
‫דברי הרמ"א מאהל מועד (שער הברכות דרך ז' נתיב ז') בשם הרא"ה שדימה הלכה‬
‫זו לאשה שנאנסה שלמרות שתחילתה היה באונס וסופו ברצון עם זאת נפסק‬
‫להלכה שהיא אנוסה‪ ,‬כי גם הרצון הינו מחמת האונס והכפיה‪ ,‬ולכן גם מי שאנסו‬
‫אותו לאכול למרות שהוא נהנה מכך הרי הוא כאנוס על האכילה ולכן הוא אינו‬

‫מברך על האכילה‪.‬‬

‫על הוראה זו הרבו לתמוה האחרונים‪ ,‬ונציג כאן שלוש תמיהות‪.‬‬