Page 182 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד גריש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫קפב‬

‫על זה שום עונש כל שהוא וכתיב (דברים כ"ב כ"ו)‬ ‫הוא על הבחירה והחפץ לחטוא‪ ,‬ולכן כל שלא עשה‬
‫ולנערה לא תעשה דבר"‪ ,‬הרי שהחתם סופר לא‬ ‫את העבירה מתוך כונה אינו נחשב כעושה עבירה‬
‫כתב שהאשה כלל לא עברה עבירה‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫במזיד‪ ,‬אבל בעשיית מצוה העיקר זה המעשה‪ ,‬ולכן‬
‫ההדגשה בדבריו היא שפשוט שהיא לא תענש על‬
‫כך‪ ,‬וכן מפורש בדברי החתם סופר (כתובות דף‬ ‫די בהנאה בכדי לייחס אליו את מעשה המצוה‪.‬‬
‫נ"א עמוד ב')‪ ,‬וכך כתבו ההפלאה (כתובות דף נ"א‬
‫עמוד ב') והגאון רבי שלמה איגר (כתבים סימן א')‪.‬‬ ‫מעשה ללא שכר ועונש‬

‫מחשבה בלבד‬ ‫עוד יתכן לפרש שדברי החתם סופר שאשה‬
‫שנאנסה לא תענש גם אם סופו היה ברצון‪ ,‬אין זה‬
‫אלא שבחידושי החתם סופר (כתובות דף נ"א‬ ‫אלא רק לגבי הענשה על העבירה‪ ,‬ובזה היה ברור‬
‫עמוד ב') מבואר שהסיבה שפשוט לו שהעובר‬ ‫לחתם סופר שמעשה עבירה שתחילתו היה באונס‬
‫עבירה באונס וברצון לא יענש על כך‪ ,‬מכיון שאין‬ ‫לא יענשו עליו‪ ,‬וזאת גם אם התלווה לאונס רצון‪,‬‬
‫להעניש על כוונה ללא מעשה‪ ,‬והיינו שמאחר והוא‬ ‫כי כלל הוא בידינו שאונס רחמנא פטריה‪ ,‬והתורה‬
‫מוכרח ואנוס על המעשה אם כן העשייה הינה עשיה‬ ‫לא מענישה את העושה מעשה מחמת אונס‪ ,‬אבל‬
‫של אונס‪ ,‬ועיקר התביעה כנגד מי שעבר עבירה‬ ‫אין זה סותר את הקביעה שאכן נעשה כאן מעשה‬
‫באונס וברצון הוא על כך שהוא הוסיף להכרח‬ ‫עבירה‪ ,‬אלא רק שמעשה כזה אינו ראוי להענשה‪,‬‬
‫והאונס את המחשבה והרצון‪ ,‬ועל כונה בלבד לא‬ ‫ולכן כאשר בסוף דבריו דן החתם סופר לגבי העושה‬
‫מענישים‪ ,‬ולדבריו אלו גם אין סיבה לכך שהעושה‬ ‫מצוה באונס‪ ,‬בזה כתב החתם סופר שכל שהתלווה‬
‫מצוה באונס ורצון יחדיו ייצא בזה ידי חובה‪ ,‬כי‬ ‫לעשייה גם רצון‪ ,‬די בזה בכדי שיצא ידי חובתו‪ ,‬כי‬
‫מאחר ועשיית המצוה היתה באונס אלא שהוא‬ ‫סוף דבר יש כאן עשייה של מצוה‪ ,‬ואין צורך לקיים‬
‫גם חפץ במצוה‪ ,‬בכונה ורצון בלבד ללא עשיה לא‬
‫מצוה דוקא בעשייה הראויה לשכר ועונש‪.‬‬
‫מקיים מצוה‪.‬‬
‫וכן הם משמעות דברי החתם סופר (בתחילת‬
‫אמנם ההפלאה (כתובות דף נ"א עמוד ב') נימק‬ ‫התשובה) שכתב "אף על גב דפשוט יותר מביעא‬
‫את הסיבה שהעובר עבירה באונס וברצון יחדיו לא‬ ‫בכותחא [פשוט יותר מההיתר לאכול ביצה בחלב‪,‬‬
‫יענש על כך "כיון דעל כל פנים אנוס הוא"‪ ,‬והיינו‬ ‫שהוא ביטוי להלכה פשוטה‪ ,‬עיין עירובין דף ס"ב‬
‫שלמרות שיש כאן עשיה מרצון‪ ,‬אך כיון שהוא גם‬ ‫עמוד ב'‪ ,‬וכתובות דף ס' עמוד ב']‪ ,‬דאפילו לאבוה‬
‫היה אנוס ממילא אין להעניש אותו על כך‪ ,‬ולדבריו‬ ‫דשמואל דסבירא ליה בכתובות (דף נ"א עמוד ב')‬
‫אכן מסתבר שהעושה מצוה באונס וברצון יהיה בזה‬ ‫דאשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה דסופה‬
‫ברצון משוי לה מעלה מעל באישה‪ ,‬מכל מקום לא‬
‫קיום מצוה‪ ,‬והוא ייצא בזה ידי חובה‪.‬‬ ‫עלה על דעתו שיהיה בזה משום מעילה בה' לחייב‬