Page 177 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 177
זעק משה 'ד גריש ' -א הלע מתנת
תרכ"ו) חל יום אידם בליל חג הפסח ,ובלילה הזה גם מנהג אבותיהם בידיהם
היהודים מדליקים נרות בגלל החג ,ממילא אף למראית
העין אין כל היכר שהם עושים זאת לכבוד האלילים, במקביל נשאל בזה גם הגאון רבי יהודה אסאד
אך גם על טענה זאת השיב המנחת אלעזר שבודאי זצ"ל (שו"ת יהודה יעלה חלק א' יורה דעה סימן ק"ע)
ניכר לכל שהנרות הודלקו בגלל התהלוכה ,כי הרי אין והוא חלק על הכתב סופר והתיר להדליק את הנרות
דרך להדליק ביום טוב את הנרות בחלון הבית ,ובהכרח מכמה סיבות ,בין היתר הוא נימק את ההיתר בגלל
שהדלקת הנרות בחלון אינה אלא בגלל התהלוכה של שהגויים שחיו בסביבתם לא היו באמת מאמינים
בעבודה זרה אלא רק היה מנהג אבותיהם בידיהם,
הכמרים. וממילא הם אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה ,והוכיח
כן מכך שהחתם סופר שאסר התייחס בדבריו רק לגבי
נרות של חנוכה עובדי אלילים שבהודו ,וכמפורט בתשובת החת"ס.
אמנם אם יקרה כזאת בחנוכה שאז הדרך הוא על דברים אלו השיג בתוקף רב הגאון רבי חיים
להדליק את הנרות בחלונות לפרסומי ניסא אזי יתכן אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש (שו"ת מנחת אלעזר
שגם המנחת אלעזר יודה שיהיה מותר להדליק את חלק א' סימן נ"ג) ותורף דבריו שחלילה לומר שאין
הנוצרים בכלל עובדי אלילים ,ואף תשובת החתם
הנרות בחלונות. סופר עסקה בנוצרים ,אלא שמחמת אימת הצנזורה
שינה החתם סופר וכתב דבריו אודות עובדי האלילים
בית הספק שבהודו ,וכפי שהעיד הכתב סופר בתשובה הנזכרת,
השאלה העולה ,האם מקיימים בהדלקת הנרות אבל ברור שהנוצרים הינם בכלל עובדי עבודה זרה.
הללו שהודלקו מתוך ההכרח ,מצות הדלקת נרות
חנוכה ,וזאת מאחר וסוף דבר הנרות הודלקו גם נרות של יום טוב
בכדי לקיים את המצוה ,או שמאחר ובעל הבית
היה כפוי להדליק את הנרות מפחד המציק ,ממילא בתוך דבריו העלה הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל
אנוס הוא על הדלקת הנרות ,ואין בזה קיום מצוה. היתר נוסף להדלקת הנרות ,מאחר ובשנה ההיא (שנת
וכאמור השאלה מתחלקת לשתיים;
א .האם מקיימים מצוה בהדלקת נרות באונס.
ב .האם מאחר וביחד עם האונס היה גם הסכמה ורצון,
ממילא אין זה בכלל אונס.